שריפות דיקסי שהחלו ב-13 ביולי היו השניות בגודלן בהיסטוריה של קליפורניה. הן כילו שטח של 4,000 קילומטרים רבועים, וכ-4,600 כבאים פעלו בניסיונות להשתלט על השריפה. בארבעה באוגוסט הלהבות הגיעו שוב לעיירה גרינוויל שבקליפורניה, שתושביה פונו מספר פעמים כשדיקסי החלה להתקרב. הפעם כבר לא היה סיכוי להציל את העיירה, בתוך פחות משעה 75% ממנה נשרפה לחלוטין.

הדליקה הראשונית אמנם החלה מעמוד חשמל שנפל על עץ אבל המומחים מצביעים על כך שהאירועים האלה קורים כל הזמן, ובשל תנאי החום הקיצוניים והבצורת הקשה שהפכה את היערות לחומר בעירה שמתלקח במהירות, התדירות, הקלות, והיקף השריפות גדל.

725 כבאים נלחמו על העיר, בהן מפקד התחנה בוב אורנג׳. הכבאים והמתנדבים כולם גרים בגרינוויל וזאת הייתה ממש מלחמה על הבית. רובם נאלצו לעבור להתגורר בערים אחרות ולא ברור אם אי פעם יחזרו לגרינוויל. כל התשתיות של העיר נשרפו והתושבים לא יודעים כמה זמן– אם בכלל – ייקח לשקם אותה. העיירה פרדייס, לא רחוק משם נשרפה כולה בשריפת קמפ בשנת 2018 ועדיין מרביתה לא שוקם. עכשיו גם חברות הביטוח לא תמיד מוכנות לבטח באזורים מיוערים כאלה וחלק מהתושבים נותרו ללא כלום. אחרים שמנסים להתחיל מחדש חוששים שזה רק עניין של זמן עד השריפה הבאה.

חוקרים בכל העולם מצביעים על התגברות במספר, בעוצמת ובתדירות שריפות היער בעולם, בעיקר שריפות ענק. גם בישראל מצביעים הנתונים של הרשות הארצית לכבאות והצלה על עלייה במספר אירועי השריפות ועוצמתן ולכך יש קשר הדוק למשבר האקלים. רק בקיץ האחרון נרשם באזור ירושלים מספר חסר תקדים של אירועי שריפות, ביניהם שריפת הענק באמצע חודש אוגוסט שכילו אלפי דונמים והביאו לפגיעה נרחבת ברכוש.

"לשינויי האקלים תפקיד מכריע בהתגברות תופעת השריפות", מסביר ד"ר עמיר גבעתי. "הם גורמים לשינויים בטמפרטורות, בכמויות ובפריסת המשקעים. כל אלה מביאים להתייבשות של הקרקע והצמחייה ביערות ויחד עם שינוי במשטר הרוחות, מגדילים את פוטנציאל הבעירה ואת קצב התפשטות השריפות כאשר הן פורצות".

רק בשנות ה-50 חובר האי דה ג׳ין צ׳ארלס בלואיזיאנה ליבשה. מתיישביו הם ילידים וצרפתים שחיו במשך שנים באזור כשהדרך היחידה אל ומחוץ לאי היא באמצעות סירות בלבד. היום משפחות בודדות מאכלסות את המקום שחיו בו פעם מאות תושבים. הסיבה – הוא נעלם לתוך הים. 90% משטח האי נעלם לתוך האוקיינוס תוצאה מעליית מפלס מי הים, קידוחי נפט באזור והוריקנים שהרסו את התשתיות וגם את הבתים עצמם.

לתושבי האי יש קשר מיוחד אליו, אבות אבותיהם גרו שם והם חלק מההיסטוריה של המקום. לפני כמה שנים החליטה מדינת לואיזיאנה כי האי אינו ראוי יותר למגורים וכי היא תבנה לתושביו שכונה חדשה במרחק של שעה נסיעה מהאי, רחוק יותר מהמים. התושבים זכו לכינוי ״פליטי האקלים הראשונים בעולם״. לא כולם שמחו להיענות להצעה למרות המצב המדרדר, אבל אחרי רצף של הוריקנים ובראשם הוריקן איידה בקיץ האחרון כמעט כל הבתים נהרסו כליל וגם מי שגרים שם היום חיים בקרוואנים ומחכים שיסיימו לבנות את השכונה החדשה.

"ההתחממות הגלובלית גורמת להמסת הקרחונים בקטבים וברכסי ההרים. בשנים האחרונות נמדדו שיאים שליליים בכמות הקרח והשטחים במכוסים בקרחונים הולכים ומצטמצמים", מסביר ל-N12 ד"ר עמיר גבעתי, חוקר אקלים מאוניברסיטת תל אביב. על פי המומחים, המסת הקרחונים תורמת לעליית מפלס הים ובשנים האחרונות הקצב מגיע לכארבעה מ"מ בשנה. האזורים הפגיעים ביותר הם האיים באוקיאנוסים – בהם השטחים הנמוכים הולכים ונעלמים אט אט.

על פי ד"ר גבעתי, בים התיכון ובישראל מפלס פני הים צפוי לעלות בכ-10 ס"מ עד שנת 2050 ובשיעור גבוה הרבה יותר של עשרות ס"מ עד סוף המאה ה-21, מה שמעמיד את ערי החוף כמו תל אביב, חיפה ואשקלון בסכנה. "משמעות נוספת ודרמטית היא שהתשתיות החופיות שלנו כמו מתקני התפלה ותחנות כוח יצטרכו להתאים את עצמן למפלס הים המשתנה", אומר ד"ר גבעתי. "תופעה נוספת שעלולה להוות סכנה היא שהמצב יביא גם לגלים גבוהים ועוצמתיים יותר בחוף ויקשה על נחלי החוף להתנקז לים, מה שיגביר עוד יותר את סכנת ההצפות בערי החוף".

ההקצנה בתנאי האקלים, ובייחוד ההתגברות בגלי החום, בבצורות, במחסור במים ועליית גובה פני הים, כבר גורמים לשינויים דמוגרפים ולמעבר של אוכלוסיות מאזור לאזור. בעיקר מאזורים אשר נפגעו מהבצורות ולא ניתן לגדל בהם מזון כבעבר. התפתחויות אלה יכולים ליצור גלי הגירה גדולים ממדינות באפריקה ובאסיה אשר יחוו משברים קשים עקב שינויי האקלים, אל עבר אזורים בהם קיימת אספקת מים סדירה, ואין משבר מזון. לא קיימים נתונים רשמיים של מספר פליטי האקלים, זאת בעיקר כי יכולות להיות מספר סיבות להגירה ממקום למקום. מלחמה לדוגמה יכולה להיות הסיבה למעבר אך, הסיבה למלחמה יכולה להיות מחסור במים.

שנת 2021 היא אחת השנים השחונות ביותר בהיסטוריה של קליפורניה, רצף של שנתיים של בצורת שפוגע קשות במדינה. המים באגם אורוויל, הקרוב לעיר שנשאת את שמו, הולכים ונעלמים והמפלס מגיע רק לשליש מתכולתו המלאה. באביב האחרון קיבל האגם רק חמישית מכמות המים הממוצעת – שמגיעה בדרך כלל מגשמים, הפשרת שלגים וזרימת נחלים. גם תחנת הכוח בסכר המפורסם הפסיקה את פעילותה בשל המפלס הנמוך.

גם בעיירה מנדוסינו שבצפון קליפורניה, סובלים מבצורת קשה. אספקת המים באזור היא מבארות ובגלל התייבשת המאגרים, הוגבלה כמות המים ב-40%. מי שהגיע לסף צריך לקנות מים מערים שכנות וזה יכול להגיע גם לאלפי דולרים בחודש. בתי העסק הציבו שירותים כימיים כדי לצמצם את השימוש במים ועברו לכלים חד פעמיים מאותה הסיבה. האחראי על שירותי המים במנדוסינו סיפר על הקשיים של בתי העסק שיחד עם הקורונה, רבים מהם נאלצו לסגור כי לא הצליחו לעמוד בעלויות הגבוהות.

גם החקלאים כמובן נפגעים באופן אנוש, מגדלי הענבים בקליפורניה, ענף ייצוא בולט ורכיב כלכלי חשוב של המדינה, עושים כל שביכולתם כדי לחסוך במים. אחד מהם סיפר לנו שעקר חלק מהגפנים כי זה לא השתלם לו לגדל כל כך הרבה. חלקם סובלים גם מהעשן שמגיע מהשריפות ומשנה את טעם הענבים והיין.

מומחי האקלים מגדירים בצורת כתופעה אקלימית קיצונית בה כמויות המשקעים במקום מסוים יורדות במידה ניכרת מתחת לממוצע לתקופות מקבילות. על פי ד"ר עמיר גבעתי, בצורת מוגדרת גם כמחסור במים ביחס לממוצע במקום ובעונה, ועל כן נהוג להבחין בין בצורת מטאורולוגית, בצורת הידרולוגית ובצורת חקלאית. "הראשונה היא מחסור במשקעים, השנייה מחסור בספיקות נחלים ומעיינות או ברומי מפלסים של מאגרים על-קרקעיים ותת-קרקעיים, והשלישית מחסור ברטיבות הקרקע כאשר היא נחוצה לצמחים", הוא מסביר.

בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים פחות מ-70% מכמות המשקעים הממוצעת. בשנים האחרונות ישנה החרפה בתופעת הבצורת באזור. המחקרים מראים כי קיימת באזור המזרח התיכון מגמה של עלייה בתדירות הבצורות, בעוצמתן ובאורכן. "המודלים האקלימים צופים שמגמה זו תלך ותתגבר בשנים הבאות והסיכוי לקבלת בצורות המוגדרות חמורות יעלה ב-60% עד שנת 2050", אומר ד"ר גבעתי.

הדרכים להתמודד עם בעיית הבצורת היא להוסיף למשק המים שלנו מקורות מים חלופיים כמו מים מותפלים ומים מושבים. המים המותפלים ישמשו את המגזר הביתי ובעיקר לשתייה והמים המושבים (מי קולחין מטוהרים) יסייעו לחקלאים להתמודד עם הבצורות והמחסור במים.