דנה גרוצקי, בת 15 וחצי מיבנה, חברה בנבחרת ישראל לשחייה צורנית וכוכבת פרסומות (הסוכן רוברטו: השיניים צחורות בגלל שהאבא הוא רופא שיניים). בעוד רגע היא תעזוב את רוברטו ואת הדוגמנות בגלל אנורקסיה, אבל תחזור בגדול ב-2009 כפרטנרית של גיא פינס

כוכבים קבועים במדורי הרכילות: גיל ססובר ובת זוגו, רוני פטרבורג. הוא קומיקאי בן 30, אחד הכוכבים האהובים בישראל, אקס ערוץ הילדים, "הקומדי סטור", "פיטר פן", "ערב לא רגיל" ויעל בר זוהר. היא בת 20 מרמת השרון, בין שירות בקריה ללימודי משפטים. הם הכירו שנתיים קודם לכן ונישאו שנתיים מאוחר יותר.

היום שניהם נושאים את השם ססובר: הוא מופיע, מגיש בערוץ 14 ומפרסם שירים לפני שבת ברשתות החברתיות; היא חברת ימינה לשעבר, מנהלת השדולה לחיזוק הזהות היהודית בכנסת בראשות אבי מעוז ולוחמת ב"טרלול הפרוגרסיבי".

ב-26 בינואר התמוטט הכדורגלן מני לוי ממכבי תל אביב במהלך משחק מול בית"ר ירושלים ששודר בטלוויזיה. תחילה הוא קם, שאל את שחקן בית"ר דוד אמסלם "מה קרה לי?", ואז צנח שוב ואיבד את הכרתו. לוי עבר החייאה על ידי רופא שנכח במגרש כצופה וחייו ניצלו, אך הוא נותר במצב של צמח עד היום

ב-2002 בנימין נתניהו היה ראש ממשלה לשעבר בפסק זמן פוליטי שמחפש את דרכו חזרה לבלפור (עוד לפני שכונה כך), מתנער מהטענה שהוא הלך עוד יותר ימינה ומודה ש"תרמתי תרומה מסוימת" לקיטוב בעם, ויאיר לפיד היה בעל טור ומגיש תוכנית בפריים-טיים שמבקש מביבי הסבר כלכלי פשוט כי הוא "לא מבין כלום". "כשהוא פרש היו אנשים שבכו ואמרו שהם יתאבדו, וכשהוא עמד לבחירה היו אנשים שאמרו שהם יעזבו את הארץ אם הוא ייבחר שוב, ולא תמיד ברור מה יש בבנימין נתניהו שמעורר בכולנו רגשות כל כך עזים וחריפים", אמר לפיד בפתח הריאיון. מי אמר שהזמנים משתנים?

נדמה שצמדים קומיים גבריים היו הדבר הכי חם בבידור הישראלי ב-2002. הם פשוט היו בכל מקום: אלי ומריאנו מכרו עשרות אלפי עותקי DVD מהופעותיהם; אסי וגורי הפכו מסייד-קיקים ב"רק בישראל" לכוכבים ב"שידורי המהפכה"; קיציס ופרידמן יצרו אינסטנט קאלט עם "חלומות בהקיציס" ו"החטא ועונשו"; שי ודרור הגישו בבוקר ברדיו ("שי ודרור") ובערב בטלוויזיה ("זו ארצנו"); וגרייניק ואלתרמן הפכו מכוכבי נווה חמציצים ל"כוכבי השכונה" – התוכנית הכי נצפית בקרב בני נוער ושנייה רק ל"רק בישראל" בקרב שכבת הגיל המבוגרת יותר. שנה לאחר מכן ייפגשו חמישה מהקומיקאים שהוזכרו כאן בתוכנית סאטירה שתהפוך למצליחה ביותר בישראל מאז ועד היום: "ארץ נהדרת"

שלוש שנים לאחר ירידת "החמישייה הקאמרית" התאחדו יוצריה (אסף ציפור ואיתן צור) וחבריה (קרן מור, רמי הויברגר, דבל'ה נבון, שי אביבי וקצת מנשה נוי) ב"הבורגנים", שהפכה לסדרת הדרמה המדוברת והמוערכת של התקופה. היא תיארה את חייו של מעמד הביניים התל-אביבי וכמו מוצתה ברפליקה "כן, אה?", אותה הגדיר היוצר עוזי וייל (מתסריטאי הסדרה) בריאיון ל"The Marker": "אנשים שעולמם כל כך ריק שהם כל הזמן מחפשים דברים שייכנסו להם בין המילים, כי הם לא אומרים שום דבר".

בתוך כך התעוררה סערה זוטא סביב דברים שאמר הויברגר בריאיון לגלי צה"ל לאחר הפגנת שמאל גדולה. "מילואימניקים יוצאים עם אלות שבורות ומתלוננים שהאלות לא מספיק חזקות, הן נשברות יותר מדי בקלות על הראשים של האנשים", זעם הויברגר, "האם אנחנו בדרך להיות אותם קלגסים שהכניסו אותנו למחנות ריכוז?". אפילו רזי ברקאי ביקש למחוק את הדברים מהפרוטוקול. כשנשאל אם אינו חושש לפרנסתו ענה הויברגר: "זה לא מפחיד אותי". ברקאי מסר בתגובה: "גאה להיות שומר הקונצנזוס".

לקט, מהפינה הימנית העליונה אל השמאלית התחתונה: אורנה דץ (מגישת "המהפך") ומיקי חיימוביץ' (מגישת המהדורה המרכזית); עידו רוזנבלום (במאי קליפים וכותב ל"יצפאן") עם הדוגמנית מלאני פרס, מיכל בר זוהר (אחות של יעל וכוכבת מדורי רכילות פעילה), בני הזוג מולי שגב (העורך הראשי של "ביפ") ודנה מודן (מגישת "דאבל דייט") עם מבקר הטלוויזיה רענן שקד; דנה דבורין (שנה אחרי שעזבה את ערוץ הילדים), הדוגמנית לנה קארי ("נודלס תלמה דה – פריש אניסטדה"); מלכת החן לשנת 1998 גליה אברמוב והמגיש-שחקן ליאון רוזנברג ("Y בלילה"); והדוגמניות סנדי בר, גלית גוטמן, קרן מיכאלי ומירי בוהדנה

שנה אחרי "לגעת באושר", שרון דוראני – לפני רגע כמעט-אלמונית – כבר לא יכולה להסתובב ברחוב בלי שהפפראצי ירימו מצלמות והעוברים והשבים לא יבקשו שתתחתן עם אהובה בסדרה דן תורג'מן (הנשוי באותה תקופה לענת עצמון). "לגעת באושר" לא תחזור לעונה נוספת ודוראני תזכה בפסטיגל, תתגלגל בתפקידים קטנים ולבסוף תעקור לבלגיה, משאירה מאחור את התהילה ואת התלתלים

ב-2.3.2002, תשע שנים לאחר עלייתו, הגיע ערוץ 2 לנקודת הכרעה בין הצורך המסחרי והאחריות הציבורית: פיגוע התאבדות בשכונת בית ישראל בירושלים, שבו נהרגו עשרה אזרחים (בהם שישה ילדים), אירע בזמן שידור משחק הכדורגל בין האלופה מכבי חיפה וסוגרת הטבלה מכבי קריית גת – משחק שהפך דרמטי כשהקריית-גתים עלו ליתרון 3:0 כבר בדקה ה-32. הזכיינית טלעד, בהחלטה שנויה במחלוקת, בחרה לשדר ממוקד הפיגוע אך להשאיר שליש המסך לשידור המשחק. זה המשיך לא יותר מעשר דקות, אבל היה די בכך כדי לגרור תגובות נזעמות מצד צופים ואנשי תקשורת. שלוש שנים מאוחר יותר הפסידה טלעד במכרז המחודש להפעלת הערוץ

אז: תפקידים בשתי סדרות פריים-טיים ("הבורגנים" ו"101"), אחד מעשרת הסקסיים של 2002 עפ"י "רייטינג".

היום: פרופ' לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן שמדי פעם עדיין מגיח להופעות קטנות על המסך ("ימים נוראים", "מאנייכ")

הספר מישל מרסייה מסביר את שינוי הלוק המפתיע של יונית לוי, עורכת החוץ בחדשות ערוץ 2: "יונית בחורה צעירה ועשינו לה מראה יותר דינמי, שובב וצעיר. רצינו שיהיה לה מענה ביומיום. היא צריכה פשוט להרכין את הראש, לשטוף ולצעוד".

חודש לאחר מכן שוב מתחולל אירוע פריזוראלי בחדשות: מיקי חיימוביץ', מגישת המהדורה, מציגה תספורת חדשה המתוארת כ"מג-ריאנית". הספר פיליפ וזאנה מרגיע שמדובר רק ב"הכנה לשינוי. נכון שהעם רוצה משהו אחר, והוא גם יקבל. נמאס מהשוונצים הקוצניים שיש לה כרגע, זה כבר פאסה. לא החלטתי סופית, בינתיים זה על האש".

אז: הדוגמן-כוכב הראשון של המילניום. הפרזנטור הראשון של "קסטרו מן", דוגמן השנה בטקס פרסי האופנה במשך שלוש שנים ברציפות.

היום: מנהל יחידת החדשנות של חברת מקורות.

מהמרכז למעלה, עם כיוון השעון: שרון הכהן בר (בת 38), מיכל קפטה (31), יסמין דאימונד (24) ויעל דואני (20).

אז, בהתאמה: ספיר, ורדה (וקודם לכן דודה לולה ב"אלכס חולה אהבה"), גלית (וקודם לכן דנה ב"לגעת באושר") וכלנית ב"לחיי האהבה".

היום: הכהן בר מנהלת את מגמת התיאטרון בביה"ס התיכון בויאר בירושלים וממשיכה להופיע מדי פעם בתפקידים קטנים ("בשורות טובות", "היום שאחרי לכתי"); קפטה חיה בקוסטה ריקה עם משפחתה ומנהלת ריזורט עם בעלה, איש הנדל"ן שון קפטה; דאימונד חזרה בתשובה לאחר שהשתתפה בטלנובלה "החצר" ופרשה ממשחק; ודואני היא דיאטנית קלינית שמטפלת באכילה רגשית.

זוג הריאליטי של ימי הטרום-ריאליטי. היא מורן אייזנשטיין, בת 24, דוגמנית וכוכבת הפרסומת המיתולוגית ל"נטוויז'ן" ("ואם ביום שלישי לא בא לי?"). הוא חיים צינוביץ', בן 35, מוזיקאי ומדבב (קרלו החתול של תנובה, צ'סטר של צ'יטוס), כוכב פרשת "השרוף" שבה התחזה לרוקר מזרחי ששרד תאונה קשה ולבסוף חשף את עצמו בתוכנית של יאיר לפיד. בזוגיות מזה שנתיים.

ב-2003 השניים ייפרדו ויפצחו בסכסוך משפטי מתוקשר כמעט כמו הזוגיות שניהלו, ובסופו תחויב אייזנשטיין לפצות את צינוביץ' בעקבות קריסת העסק שפתחו יחד להלבשה תחתונה. היום: היא גרושה פעמיים ואמא לשלושה, מרצה ומאמנת להעצמה; הוא מוזיקאי, נשוי ואב לבת.

עשר שנים לפני שיאיר לפיד קפץ מהטלוויזיה לכנסת שקל דודו טופז, קודמו במלכות הפריים-טיים, מהלך דומה. טופז – שכבר רמז בעבר על שאיפות מגלומניות להפוך לראש הממשלה – חשף את כוונותיו בריאיון לגיל ריבה ב"ידיעות אחרונות"; אמר לסילבן שלום כי היה מתפקד היום לליכוד (21 שנים לאחר תקרית ה"צ'חצ'חים"); בדק עם רענן כהן אפשרות להצטרף למפלגת העבודה; פרסם מצע מדיני במאמר ב"מעריב" (נסיגה מלאה מהשטחים, כולל מזרח ירושלים); והכניס לחוזה עם קשת סעיף שיאפשר לו לעזוב את "הראשון בבידור" לטובת הפוליטיקה. כעבור שנה טופז התפקד למפלגת ישראל אחרת (שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות 2003), ואחר כך לשינוי. אחד הח"כים במפלגה אמר ל"מעריב": "הוא בסך הכול אשמאי זקן. אני לא רואה איזו תועלת תצמח ממנו"

מי בפנים? מלכת היופי לשנת 2001 אילנית לוי, הכוכב הנוסק יהודה לוי, הדוגמנים דודי בלסר ויונתן כהן (בן הזוג האחרון של יעל בר זוהר לפני גיא זוארץ), הדוגמניות אסתי ממו וליהי אלון (היורשת של יב"ז בתפקיד נערת פלפל), המגישה ליאת תימור ("עבודת בית"), השחקן גור יערי והדוגמגישה איה קרמרמן שכבר הוזכרו כאן - ועוד אחד שיוזכר מיד

יהודה לוי היה שותף ללא פחות מארבעה (!) פאוור קאפלס. אחרי יעל בר זוהר ולפני נינט טייב ושלומית מלכה הייתה מי שכונתה במדור הרכילות של התקופה "אפרת", מבלי לדעת עדיין שמדובר בכוכבת לעתיד אפרת בוימולד, שבעוד רגע תפרוץ ב"שתי דקות מפראדיס" ועוד תכבוש את "משחק החיים" ו"השיר שלנו". הקשר בין השניים החל בלהקת חיל חינוך, ליווה את המעריצים לאורך התבגרותם הטלוויזיונית והסתיים עם זיווג הפאוור-קאפל הגדול של העשור: יודה ונינט

תקרית מביכה בתוכנית המיסטיקה הפולחנית "ג'וד לאק", שבמהלכה רמזה נומרולוגית שליאון רוזנברג גיי, אילצה את השחקן (שנתיים לפני שהכיר את פאולה רוזנברג) להגיב: "הייתי בהלם. אומנם הצד הנשי מאוד מפותח אצלי, אבל אני כופר באשמה. יש הרבה גייז שמנסים להוציא אותי מהארון, אבל זה לא יקרה"

אז: מגישת חדשות הלילה בערוץ 10.

היום: מנהלת מרכז היזמות והחדשנות בעיריית הרצליה.

על דנה ויס: "היא הייתה היום עם מחשוף יותר מדי גדול". על אורנה דץ ("המהפך"): "זה חוסר טעם מוחלט מה שהיא לובשת! לדעתי היא צריכה לעבור מהפך בעצמה". על אודטה שוורץ: "למה היא צריכה להראות את הנעליים שלה בתוכנית בוקר? את מי זה מעניין?". על מיקי חיימוביץ': "יש לה תספורת יפה. מי הספר שלה?".

על "רק בישראל": "יורדת יותר מדי על האשכנזים". על "הבילויים": "מדוע השף בתוכנית נתן מתכון לא כשר?". על פרומו ל"הבורגנים": "אני לא מבינה למה הילדים שלי צריכים לראות את התחת של שי אביבי. גם אני ממש נגעלת מזה!".

על ירון לונדון: "הוא אומר מילים פלצניות וגבוהות. 'משחק מפוהק', 'מחושים'. אני לא מבין מה הוא אומר". על אמנון לוי: "שיפסיק לשפשף את הידיים. זה דוחה וזה מפריע לי לריכוז". על דודו טופז: "הבן שלי נמצא בחו"ל ולא רוצה לחזור לארץ. אולי אפשר שדודו יחזיר אותו?". על יהודה לוי: "אחותי היה יומולדת 15 לפני חודש, ואני ואמא שלי סידרנו שיתקשר אליה. רציתי להגיד תודה רבה, אחותי צרחה כמו משוגעת – היא חולה על גידי (לוי ב'לחיי האהבה') וזה עשה לה את כל הוויקאנד שמח".

מזל טוב לניב רסקין, עורך הספורט של גלי צה"ל ושדר הכדורסל של ערוץ הספורט, שחוגג בגנקי יום הולדת 27 עם חברו אפי בן אברהם (אז כהיום בגל"צ). באו להרים: קרן מרציאנו (עם המיקרופון בין חתני השמחה), העיתונאית מרב סריג, איש התקשורת רון לוונטל (שנה לפני שייבחר לעיריית ת"א), איש הטלוויזיה והכדורסל אריק הניג, והמגיש טל ברמן, שהתחיל ממש באותם ימים להגיש תוכנית בוקר ברדיו תל אביב לצד מגישים מתחלפים שיהפכו בתוך זמן קצר למגיש אחד קבוע (אביעד קיסוס) מאז ועד היום.

"העתיד נראה מבטיח", נכתב ב"רייטינג" כשרסקין חתם על חוזה לשלוש שנים נוספות בערוץ הספורט. רסקה הוזמן להתארח במדור "5:1" ולציין חמש תוכניות שהוא אוהב ("יצפאן" ו"שבתות וחגים", בין השאר) ואחת שלא: תוכניות אוכל. "מעצבן אותי הטרנד החדש הזה", הסביר רסקין. "כל ערוץ מעמיד שמונה תוכניות אוכל באותו פורמט, עם שני אנשים שמבשלים לי מול הפרצוף. אני לא מבין אם יש לזה באמת קהל או שזה סתם טרנד".

ב-2002 דודו טופז הוא עדיין "הראשון בבידור", אבל הוא לא היחיד בבידור: ארז טל מגיש עם אורנה בנאי את "רק בישראל", אדיר מילר מגיש את "ערב אדיר" וצמדים קומיים מגישים את מרווחי הזמן שנותרו ביניהם; ואולי מעל כולם – אלי יצפאן. אחרי שתי תחנות בערוץ השני (טלעד ורשת) נדד יצפאן עם תוכניתו האישית לערוץ 3 בכבלים. שם, משוחרר מכבלי המיינסטרים הטלוויזיוני, יכול היה לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: להתפרע.

"יצפאן" הפכה את יצפאן לא רק לאחד מאנשי הטלוויזיה הכי מצליחים (הביא לראשונה רייטינג דו-ספרתי לערוץ 3) והכי משפיעים (נתפס כזרז לטוק-שואוז נוספים שנוצרו בעקבותיו וכחסם של מעבר מנויים מהכבלים ללוויין), אלא גם לאחד מהעשירים שבהם. על פי "רייטינג" הוא קיבל כ-10,000 דולר בחודש עבור כל תוכנית. ארז טל ודודו טופז קיבלו שכר גבוה יותר לכל תוכנית (40-50 אלף דולר על פי ההערכות), אבל שידרו פחות מיצפאן שהופיע בטלוויזיה במשך ארבע פעמים בשבוע והיה, ככל הנראה, איש הטלוויזיה המתוגמל בישראל.

"יצפאן" ירדה מהאוויר ב-2006 עם שלושה פרסי מסך הזהב ופרס האקדמיה לטלוויזיה. יצפאן חזר לבמה המרכזית של ערוץ 2 עם "שלום אנד גוד איבנינג", אך זו לא זכתה להצלחה דומה, ומאז נטש הקומיקאי את תוכניות האירוח והפך בעצמו למשתתף ולאורח בתוכניות בידור אחרות. כפי שיודע כל צופה של "בובה של לילה", הטירוף של "יצפאן" עדיין במיטבו כשהוא תופס מרחק ביטחון מהפריים-טיים.

שתי סדרות שהפכו לקאלט – "הקומדי סטור" ו"שמש" – סימנו את צביקה הדר ויואב צפיר כיוצרי טלוויזיה צעירים (בני 36 ו-34 בהתאמה), מוכשרים ומוכחים שאפשר להפקיד בידיהם את שעשועון הפריים-טיים של קיץ 2002: "לא נפסיק לשיר". הפורמט: תחרות זיהוי שירים בין שני מתמודדים שנעזרים בגלגלי הצלה בדמות סלבריטאים מתחלפים.

חיים צינוביץ', שהשתתף בתוכנית השנייה, היה עדיין סקפטי; "זה נחמד מאוד, עוד שעשועון טלוויזיה", אמר לאורית נבון מ"רייטינג". אדיר מילר האמין ש"התוכנית תתפוס", והשחקנית שרית סרי הרחיקה לכת – ובמידה רבה גם הרחיקה ראות: "זה הולך להיות שלאגר היסטרי לעשרים שנה הקרובות". "לא נפסיק לשיר" הייתה להיט מיידי, ובתוך עונה כבר התגלגלה ל"כוכב נולד", זכתה בפרס תוכנית העשור בטקס מסך הזהב והביאה לנו את שירי מימון ונינט.

שבע עונות של "קטנטנות" הסתיימו, אבל היוצרת כריס מורנה לא התכוונה להשאיר את זירת הטלנובלות לילדים מופקרת והכינה את הלהיט הבא: "המורדים", בכיכובם של ארבעה מכוכבי הסדרה-האם – קמילה בורדונובה, פליפה קולומבו, בנחמין רוחאס ולואיסנה לופילטו. "'המורדים' הולכת להיות להיט גדול", העריכה אינס ולר לווסון, כתבת "רייטינג" לענייני סבוניות. עבור הצופים הישראלים היה זה מעבר חלק בין שתי הסדרות, אבל במציאות חלפו שלוש שנים בין הצילומים – והן ניכרו היטב בשחקנים המתבגרים. "לופילטו בולטת בזכות השינוי המדהים שחל בגופה כשהפכה מילדה לנערה", ציינה ולר לווסון, "היא יפה, חטובה ונראית בוגרת בהרבה".

בתוך זמן קצר המעמד של לופילטו בת ה-15 יזנק והיא תשאיר את חבריה לקאסט מאחור. "אולי גדלתי מהר מדי", אמרה בריאיון, "אף אחד לא ציפה שאגדל כך, פתאום הפכתי לאישה". את הפופולריות שלה בישראל היא ידעה להמיר גם לקמפיין בלתי נשכח לשמפו (מוי) כיף. "אני מעריצה גדולה של ישראל", אמרה בריאיון ל-ynet לפני שנתיים, "זאת המדינה השנייה האהובה עליי". את לופילטו (שנישאה לזמר מייקל בובלה) אפשר לתפוס היום בנטפליקס בסרטים "פיפה" ו"אפליקציית הנישואים"; את "המורדים" אפשר לתפוס באותו המקום בגלגול חדש לרימייק המקסיקני ("המורדים: הדור הבא"). ועדיף כנראה פשוט להישאר עם הנוסטלגיה.

היום (חמישי) תפתח "עובדה" את עונתה המי-עדיין-סופר. ככה זה כשאתה משדר ברצף מאז נובמבר 1993, שריד יחיד (למעט מהדורת החדשות, מן הסתם) ללוח השידורים שפתח את ערוץ 2 המסחרי. בעצם, לא לגמרי ברצף; הייתה שנה אחת שבה "עובדה" דפקה נפקדות עד כדי חשש אמיתי לשלומה. זה קרה בין 2001 ל-2002, כשאילנה דיין פרשה מטלעד והצטרפה לקבוצת "חדשות ישראל" שהתחרתה על הקמת ערוץ החדשות. דיין עזבה את "חדשות ישראל" עוד לפני שהמיזם כולו קרס ובמשך כשלושה חודשים החליפה את אורית לביא נשיאל בהגשת "יומן" בערוץ הראשון בעודה בוחנת הצעות.

הצעות לא חסרו: הגשה קבועה בערוץ 1, תוכנית אקטואליה בערוץ 10, תוכנית תחקירים בחברת החדשות של ערוץ 2 ואפילו הגשה ברוטציה בין הזכייניות. בסופו של דבר חזרה דיין ל"עובדה" בטלעד, וגם סיום הזיכיון ב-2005 לא עצר את התוכנית שעברה לקשת. כשדיין מבטיחה לשוב – היא מקיימת.

מימין: עודד מנשה בן ה-33, הכוכב הבלתי-מעורער של ערוץ הילדים והאיש היחיד מאז הרצל וסיימון שאומר להרים ידיים וזה קורה. משמאל: קרן מיכאלי בת ה-23, דוגמנית השנה 1999 וההשראה לשיר "הכי יפה בעולם" של מאור כהן. באמצע: כימיה, אולי אפילו מתח מיני. ברקע: הסט של "ג'וד לאב", תוכניתה של ג'ודי שלום ניר מוזס. ג'ודי, מספרים ב"רייטינג", טענה בשידור שהשניים מתאימים זה לזה, ומנשה "פלירטט בלי הרף" עם מיכאלי "ולא התייחס לאיש מלבדה". כשמיכאלי נשאלה מה רומנטי בעיניה היא השיבה: "גבר עם פטיש, מסמרים ומקדחה". מנשה – לא בדיוק פרופיל ההנדימן – הבטיח שהוא "הולך להום סנטר".

בירור מאוחר יותר עם מיכאלי חשף שמנשה ביקש ממנה את מספר הטלפון. "נכון, אני אוהבת אותם מחוספסים והוא לא כל כך מחוספס", הודתה מיכאלי, "אבל יש בו חן. נראה מה יהיה". מנשה ומיכאלי לא הפכו לאייטם, אבל שלוש שנים מאוחר יותר יופיע מנשה בתוכנית "נחשפים" בערוץ !E, וכשהמראיינת עדן הראל תשאל מה תוכניותיו להמשך הערב הוא יענה: "אקח ממך מספר טלפון ואז נראה מה יהיה". חתונה, שישה ילדים וחזרה בתשובה, זה מה שיהיה.

בגיל 25 הפכה גאולה אבן למגישה הצעירה ביותר של מהדורת חדשות מרכזית בישראל, לאחר שהחליפה את חיים יבין ב"מבט" עם פרישתו (הראשונה, כפי שהסתבר לימים). מר טלוויזיה רעה בשדות זרים (קשת) במשך שנה לפני שהחליט לחזור לכיסא החם, ואבן הוסטה בעדינות למשבצת המוקדמת של "ערב חדש" בחינוכית. ב-2002 גילה מנכ"ל רשות השידור החדש יוסף (ג'ו) בראל עניין מחודש באבן וניסה לפתות אותה בחזרה לערוץ 1. אבן ("שמאז ומתמיד שומרת על פרופיל תקשורתי נמוך, ממעטת מאוד להתראיין, נמנעת מהופעות באירועים נוצצים ומתמקדת בחיי משפחה צנועים בנס ציונה", נכתב עליה ב"רייטינג") הבינה שיבין לא עומד לפרוש שוב בזמן הקרוב, אבל הביעה עניין ב"יומן" - מהדורת שישי של הערוץ.

אבן אכן קיבלה את "יומן" ונשארה שם גם כשיבין עזב – הפעם סופית – את "מבט" (שעברה לידי הצמד הצעיר מירב מילר וינון מגל). מאז עזבה את "יומן" ב-2008 היטלטלה אבן בין תוכניות בערוץ הראשון ובכאן 11 ובין עבודה לפרישה (סביב פעילותו הפוליטית של בעלה השני, גדעון סער). בינואר הקרוב היא תנחת בתחנה חדשה: תוכנית הבוקר של רשת.

אחת לכמה זמן מגיע הכוכב שכל סיפור הפפראצי הזה לא נראה לו. באוקטובר 2002 זה היה אסף אמדורסקי, שבאפריל אותה שנה עזב את הארץ לניו יורק עם אשתו מיכל ובתם התינוקת על רקע המצב הביטחוני. "יש לי ויזת אמן, (אנחנו) לא נשארים פה", אמר אמדורסקי בן ה-31 ל"מעריב", "אני מפחד למות, אני מפחד שהיקירים שלי ימותו בשלב מוקדם מדי ממה שמגיע להם. יש לי יצר הישרדות שאני רוצה לחיות וערך החיים חשוב לי והאידאולוגיות והדתות והלאום והדגלים יכולים להיכנס לי לתחת. אני פשוט רוצה לחיות. כאן אני לא יכול להיות אדם, אני יכול למות מחר. אני פשוט חרד לקיום של עצמי".

לאסף דווקא הלך לא רע עם מוזיקת דאנס והאוס, אבל מיכל קיבלה באותו זמן תפקיד ב"מרי לו" והזוג מצא את עצמו על הקו ת"א-ניו יורק. באחד הביקורים הם הופתעו בנתב"ג על ידי צלם הפפראצי ברק פכטר ואמדורסקי החליט לא לעמוד מנגד: הוא "הסתער כתרנגול הודו והחל בועט וחובט בו, במצלמה שלו ובציוד הנלווה", דיווח אבישי בן-אלי ב"רייטינג". "כשהציוד, בשווי אלפי דולרים, נשבר לחלקיקים והתפזר, התפתחה תגרה אלימה בין השניים". משטרה הוזעקה למקום ולקחה את המתקוטטים לתחנה, אך עוד בדרך לשם הם התפשרו על פיצוי כספי.

בתחילת שנות ה-2000 אפרת רייטן סיימה את הקדנציה שלה ככוכבת ילדים והחלה לחפש כיוונים חדשים: היא התחתנה (עם הארכיטקט גל מרום), למדה משפטים וקיבלה את משבצת הבוקר של קשת, במקום ירון לונדון ורבקה מיכאלי ולצד נתן זהבי. "אני אוהבת את חוש ההומור ואת הישירות שלו", סיפרה רייטן ל"רייטינג" על שותפה החדש, שיעזוב את התוכנית כעבור שנה ("מטעמי עייפות נטו", ימסור ל"הארץ").

רייטן הודתה שבוקר זה לא בדיוק החלק החביב עליה ביום; "אין שום סיכוי שהייתי קמה מרצוני בשעה כל כך מוקדמת כדי לצפות בתוכנית בוקר, אלא רק כדי לעשות תוכנית כזו", אמרה למגזין כשהתבקשה לספר מה היא לא רואה בטלוויזיה בשום אופן. על השאלה אם היא לא חוששת מההשוואה למתחרות כמו מרב מיכאלי שתשדר בערוץ 10 השיבה רייטן: "ממש לא. שיהיה למרב הרבה בהצלחה".

שני דברים שקרו לראשונה בפסטיגל מהסרטים: שיר הנושא היה קאבר (מסורת שנשמרה עד 2016) - אז זה היה "שיר הקטשופ" המאוס; המופע המצולם יצא לראשונה על תקליטורי DVD. זה גם היה אחד הפסטיגלים הבודדים שלא בוימו על ידי חנוך רוזן (שהחל לביים את המופע WOW במלון ישרוטל באילת), אשר הוחלף ע"י סטיבן דקסטר ועדי בנימינוב.

מימין לשמאל, שורה עליונה: יעל דואני, טל מוסרי, סופי צדקה והאמן האורח עוזי חיטמן. שורה אמצעית: ליאל קולט, יהודה לוי ומיקי גבע. שורה תחתונה: אלי ומריאנו, עדי עזרוני, ליאור נרקיס ומירה עוואד. קולט בת ה-13 - זוכת תחרות הכישרונות "בראבו" ופרס חביבת הקהל בתחרות הבינלאומית באיטליה - הוגדרה כאומנית אורחת משום שהייתה צעירה מכדי להשתתף כמתחרה ומבוגרת מכדי להשתתף כילדה. בתחרות לוי זכה עם השיר "עד הסוף הטוב" (ושמר על התואר גם ב-2003).

בלתי נתפס: עברו שלושה עשורים מאז שבועז דוידזון טבע את המושג "סרטי בורקס" ועד שמשרד פרסום עשה אחד (מוצר בורקס) ועוד אחד (סרט בורקס) כדי לקבל את אחת הפרסומות הכי קאלטיות שנוצרו בישראל. הקרדיט הוא למשרד הפרסום של רמי יהושע שלקח את גיבור העל של הז'אנר, ששון בגילומו של זאב רווח (שזכה באותה שנה באוסקר הישראלי, עוד לפני שנקרא אופיר, עבור תפקידו ב"בית"ר פרובנס"), שידך אותו לבורקס הקפוא של "שלושת האופים" ושתל בפיו המאנפף את הביטוי "מיאו, חתולה" – אחד החיקויים הגרועים והקורעים אי פעם ליללה. "הרעיון הדליק אותי", סיפר רווח ל-Ynet. "היו המון אימפרוביזציות על הסט ואני יודע שזה עבר גם לקהל, כי מהרגע שהפרסומת עלתה לאוויר ה'מיאו, חתולה' רודף אותי"

לא בכל יום נולדת עיר בישראל. בנובמבר 2002 זה קרה: סינמה סיטי – קומפלקס של 22 בתי קולנוע שמותג כ"עיר הסרטים של ישראל" – נפתח בצומת גלילות. המקום חולל מהפכה כמעט מיידית בהרגלי צריכת הקולנוע המקומיים: מגוון רחב של סרטים במתחם אחד עם חניון חינמי, מזנונים ומסעדות מזון מהיר; אולמות קולנוע ייחודיים, יציע VIP עם כורסאות עור חשמליות, קולנוע "דינמי" עם מושבים שזזים בהתאם לעלילה וסינמקס עם מסך ענק; ואפילו ביטול הפסקות בסרטים.

"המטרה הראשונה שלנו הייתה לפנות בעיקר למי שהתאכזבו מהקולנוע בישראל", סיפר כעבור שנתיים המנכ"ל יעקב כהן ל"הארץ" ופרש תוכניות גרנדיוזיות להמשך: ספריית סרטים מדעיים, תוכנית חלל בשיתוף נאס"א, תוכנית לתיירים, תוכנית לסטודנטים מחו"ל, בית ספר לקולנוע בשיתוף פעולה עם מוסד אמריקאי. זה לא ממש קרה, אבל "סינמה סיטי" – שגדלה לשמונה סניפים ברחבי הארץ – הפכה לאימפריה.

בדצמבר 2002 הגיעה נטליה אוריירו בת ה-26 לביקור בישראל. זו היה הביקור השלישי בארץ מאז שהפכה למושא הערצה מקומי בזכות "בובה פראית", אבל הוא לא דמה לקודמיו; אוריירו הוזמנה להתארח בתוכנית "הראשון בבידור" וזכתה ליחס מבזה ששיאו בנשיכה בכתפה ("היא כזאת מקסימה, אני לא יכול להתאפק", הסביר טופז).

עשרות תלונות התקבלו ברשות השנייה, שמסרה בתגובה שהשידור "עבר את גבול הטעם הטוב, בעיקר בהתחשב בקהל שהוזמן לאולפן, שהיה מורכב מילדים, ובקהל היעד של התוכנית, המיועדת בהגדרתה למשפחה". אוריירו ניסתה להנמיך את הלהבות וטענה שטופז "היה מאוד סימפטי. עדכנו אותי מראש שהוא כמו מאהב לטיני ושתמיד הוא בעמדה כזו. מבחינתי הוא גילם דמות מול המצלמות וזה לא היה באמת הוא. אבל הוא נשך אותי באמת". בעלה, לעומתה, פחות אהב את התקרית: "ביג בלגן", הסבירה לכתבת של "ערב טוב עם גיא פינס". "אם מישהו היה זקוק לעוד הוכחה לעובדה שהאיש לא מסוגל לקבל ביקורת, באה פרשת נטליה והבהירה סופית את העניין", כתב עורך "רייטינג" יובל נתן. "ככה נראה מאז ומתמיד עולמו של דודו. מי אמר שמי שנובח לא נושך?".

זו לא הייתה הנשיכה האחרונה בחייו של דודו טופז. ב-2009 הוא נעצר בחשד שהזמין תקיפות אלימות נגד בכירים בתעשיית הטלוויזיה, הודה במעשים, ולבסוף התאבד בתא המעצר.