ביום שהאדמה תרעד

מלון "ארמון החורף" ביריחו שנהרס ברעידת האדמה ב-1927. צילום: ספריית הקונגרס האמריקאי

למה ישראל נמצאת בסיכון לרעידות אדמה?

רעידות אדמה מתרחשות לרוב באזורי מגע בין לוחות טקטוניים, וישראל יושבת בדיוק על אזור כזה – השבר הסורי-אפריקני. זו סדרה של שקעים ובקעים שחוצה את ישראל במזרחה: ממפרץ אילת דרך הערבה וים המלח ועד עמק החולה ואצבע הגליל.

לאורך ההיסטוריה תועדו לפחות 16 רעידות אדמה משמעותיות בתחומי ארץ ישראל שהחריבו ערים והביאו לעשרות אלפי הרוגים. במאה השנים האחרונות התרחשו שתי רעידות כאלו: הרעידה ב-1927 בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, שמוקדה היה בצפון ים המלח וכתוצאה ממנה נהרגו 285 בני אדם ונפצעו קרוב ל-1,000; והרעידה במפרץ אילת ב-1995 בעוצמה של 7.1 – החזקה ביותר שנרשמה בישראל, אך למרבה המזל כזו שהסבה נזק מוגבל בגלל הריחוק הגיאוגרפי ממוקדי אוכלוסייה צפופים.

ד"ר אבי שפירא, שכיהן כיו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, טוען שקצב התרחשות הרעידות החזקות בקטע שבין בקעת הלבנון לדרום ים המלח מצביע על ממוצע של רעידה בכל 80 שנה. מאז הרעידה ב-1927 עברו 96 שנים; כלומר, רעידת אדמה הרסנית בהחלט עלולה להתרחש בקרוב. הגיאולוג ד"ר אריאל היימן טוען בעקביות שרעידת אדמה כזו "זה לא שאלה של אם. זה שאלה של מתי".

היערכות המדינה לרעידות אדמה

שורה ארוכה של דו"חות שפרסמו לאורך השנים מבקרי המדינה, ועדות הכנסת, ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה ורשות החירום הלאומית (רח"ל) חזרו וקבעו ש"מדינת ישראל אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה" (כפי שכתב ב-2018 מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח האחרון שפורסם בנושא). עיקר הביקורת מתמקדת בעמידות מבנים ותשתיות ובחיזוק מבנים שנבנו לפני 1980 – השנה שממנה ואילך כל המבנים בישראל עומדים בתקן 413 שאמור להבטיח את שרידותם.

עפ"י דו"ח ועדת ההיגוי מ-2022 ישנם בישראל למעלה מ-80 אלף מבני מגורים בני שלוש קומות ומעלה וכ-4,600 מבנים ציבוריים שנמצאים בסיכון גבוה, והצפי הוא שכ-35% מתוכם (כ-28,600 מבנים) יינזקו באורח קשה במהלך רעידת אדמה. אף על פי כן, רק כ-2,000 מתוכם חוזקו.

ועדת ההיגוי סימנה את עשרת היישובים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפגע ברעידות אדמה – והמצב בהן קשה במיוחד (בתמונה משמאל). בערים אלו אותרו 1,871 מבנים בסיכון גבוה אשר יותר מ-1,000 מהם צפויים להינזק באופן קשה.

התוכנית לחיזוק מבנים ישנים מוכרת כתמ"א 38 ונועדה לתמרץ את החיזוק באמצעות הענקת זכויות בנייה מוגדלות וקיצור הליכים בירוקרטיים. בפועל בעלי הדירות מעדיפים לרוב להעביר את העבודה ליזמים (שנהנים בתמורה מהדירות שמתווספות לפרויקט), והיזמים מעדיפים לבצע תמ"א 38 באזורים בעלי ביקוש גבוה. התוצאה: האזורים הכי פגיעים בישראל נותרו כמעט ללא מענה. בין 2005 ל-2021 חוזקו בתל אביב 777 מבנים, בחיפה חוזקו 423 ובירושלים 298 (עפ"י דו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית). באותה תקופה חוזק בערים שבסיכון מספר מגוחך של מבנים: 33 בטבריה, 12 בקריית שמונה, 11 בבית שאן, 8 באילת ו-3 בעפולה. ביתר היישובים המספר אף נמוך משלושה.

רק בתחילת השנה שעברה נכנסה לפעולה בישראל מערכת התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה: "תרועה". המערכת, שפותחה בארה"ב בשיתוף המכון הגיאולוגי, מושתת על 120 תחנות עם חיישנים סייסמים שפזורות לאורך השבר הסורי-אפריקני ומספקות התרעה בטווח של שניות בודדות ועד חצי דקה (בהתאם למרחק ממוקד הרעש). "תרועה" מחוברת למערכת של פיקוד העורף והתרעותיה מופיעות באותה אפליקציה לצד מערכת הצופרים הארצית. כאשר תתרחש רעידת אדמה בעוצמה של 4.5 ומעלה תישלח ההתרעה ותושמע אזעקה מלווה בכריזה "רעידת אדמה".

לפני, בזמן ואחרי רעידת אדמה: מה צריך לעשות?

שאטרסטוק

על מנת להימנע מנזקים בשעת רעידה מומלץ לקבע רהיטים, טלוויזיות ומדפים; לוודא תמיכה טובה של דוודים, בלוני גז, מזגנים ומדחסים; לאחסן חומרים רעילים ודליקים במקום נעול ומרוחק ממקור חום; ולהניח חפצים כבדים במקומות נמוכים

שאטרסטוק

כדי להתכונן לרעידת אדמה הכינו ציוד לשעת חירום במקום נגיש: מים (9 ליטרים לאדם), מזון משומר, ערכת עזרה ראשונה ותרופות, פנס, רדיו סוללות, בגדים מנוילנים ומשרוקית אישית שתקל על המחלצים לאתר אתכם במקרה הצורך. חדשו את המוצרים מדי 6-3 חודשים. החזיקו מחוץ לבית העתקים של מסמכים אישיים

פיקוד העורף

איך יודעים שמתרחשת רעידת אדמה? מקבלים התרעה באפליקציית פיקוד העורף; מבחינים בהתרעה בכלי התקשורת; שומעים צופר אזעקה מלווה בהכרזה "רעידת אדמה"; מבחינים בחפצים ובזגוגיות חלונות רועדים; חשים חוסר יציבות

US Navy / Getty Images

המקום הבטוח ביותר לשהות בו בעת רעש אדמה הוא שטח פתוח, ולכן במקרה של התרעה/רעידה יש לצאת ממבנים. כדאי לנתק מפסקים לפני היציאה. בעת העזיבה חשוב להתרחק מבניינים, מעצים ומעמודי חשמל

פיקוד העורף

ההתרעה מספקת שניות יקרות לפני התרחשות הרעידה – אבל ייתכן שלא יהיה לכם מספיק זמן לצאת לשטח פתוח (בפרט אם אתם נמצאים בקומה שלישית ומעלה של מבנה) או שאין לכם אפשרות לעשות זאת. במקרה כזה – היכנסו למרחב מוגן, השאירו דלת וחלון פתוחים והמתינו עד תום הרעידה

אבי רוקח / פלאש 90. למצולמים אין קשר לכתבה

אין מרחב מוגן? צאו לחדר המדרגות. בכל מקרה אל תשתמשו במעלית – גם לא אחרי הרעידה – ואל תיכנסו למקלט תת-קרקעי. תפסו מחסה מתחת לרהיט כבד או שבו על הרצפה בסמוך לקיר פנימי. התרחקו מקירות חיצוניים, משקופים, חלונות ומדפים

שאטרסטוק

ההתרעה תפסה אתכם בכביש? עצרו את הרכב והמתינו בפנים. אל תעצרו מתחת לגשר ולא בסמוך למחלפים, למבנים ולמדרונות. אם אין ברירה – צאו מהרכב והתרחקו לשטח פתוח

שאטרסטוק

ההתרעה תפסה אתכם בחוף הים? התרחקו לפחות קילומטר אחד מקו המים מחשש לגל צונאמי. אם אין אפשרות להתרחק, חפשו מבנה גבוה שלא נפגע ברעידה ועלו לקומה הרביעית

שאטרסטוק

הדרך הנכונה להתגונן: כריעה על הברכיים, היצמדות לקרקע והגנה על הראש באמצעות הידיים. אדם בכיסא גלגלים צריך לנעול את הכיסא ולהגן על ראשו בידיו, אם הדבר אפשרי. לאדם המרותק למיטה מומלץ לשכב בתנוחה עוברית ולהגן על ראשו בידיו

שאטרסטוק

אל תדליקו אש או חשמל גם לאחר שהסתיימה הרעידה – גם לא בשביל לטעון את הטלפון. ניצוץ חשמלי עלול להיתקל בדליפת גז ולגרום לפיצוץ. שהו בשטח פתוח והיערכו ללינה במידת הצורך. אסור לחזור למבנה שניזוק אלא לצורכי חילוץ והצלה. התכוננו לרעידות משנה – אלו עשויות להופיע גם חודשים לאחר הרעידה הראשונה ולמוטט את המבנים שנחלשו

מנחם כהנא / AFP / Getty Images

אם חלילה נלכדתם מתחת להריסות נסו לחלץ את עצמכם. השתמשו בבגד כדי להגן על דרכי הנשימה מאבק. צוותי חילוץ מכריזים על דממה אחת ל-50 דקות כדי להקשיב ולאתר ניצולים - אבל אל תתישו את עצמכם בצעקות; אם אין לכם משרוקית, הקישו על צינורות וקירות כדי לאפשר למחלצים למצוא אתכם