והרי התחזית

אלה הטמפרטורות החזויות לקיץ הישראלי בכל שנה ועד לשנת 2100

בשירות המטאורולוגי חישבו את ממוצע הטמפרטורות עד לשנת 2100.


זו כמובן רק הערכה, אך באמצעות מודלים מיוחדים המדענים מציעים שתי תחזיות - אופטימית ופסימית


במודל האופטימי: העלייה בטמפרטורות תהיה מתונה יותר. זה יקרה רק אם מדינות העולם יפחיתו בשנים הקרובות את פליטת גזי החממה במידה שהתחייבו אליה. 


במודל הפסימי: לא יחול שום שינוי בהתנהגות המדינות וממוצע הטמפרטורות ימשיך לטפס. 


פירוש הדבר – הרבה יותר ימים חמים בקיץ

יותר שרפות

העלייה בטמפרטורה מעלה את הסיכון לשרפות

"ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר לאורך זמן רב יותר, כך הנוזלים מתאדים מהצמחים מהר יותר, העשבים נעשים יבשים יותר – והכול הופך לדליק הרבה יותר", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב


בדוח של גבעתי מוצג מודל המחשב כיצד עלייה בטמפרטורה תביא לידי עלייה במספר הימים בשנה שבהם יש סיכון גבוה מאוד לשרפה. "ניסיון העבר מראה שבימים שבהם המודל הראה שיש סיכון גבוה מאוד לשרפה, פרצה שרפה"


"שרפות אולי לא פורצות רק בגלל החום, אבל הן פורצות כשיש תנאי חום ויובש. רוחות חזקות הן גורם המלבה את האש, מגדיל את היקף השטח הנשרף ואת הנזקים שגורמת האש"

יותר הצפות

העלייה בטמפרטורה מעלה את הסיכון להצפות

כשהאוויר מתחמם הוא מכיל יותר אדי מים ואנרגיה גבוהה יותר. לכן, ככל שחם יותר, כך הגשמים נעשים עוצמתיים יותר. המומחים מכנים אותם "גשמי זעף"


"מערכות הביוב והניקוז בערים בישראל ערוכות כיום לגשמים שיורדים בקצב של 20–25 מ"מ בשעה. ההתחממות מביאה לידי עלייה בכמות הממוצעת של משקעים לשעה", מסביר ד"ר גבעתי


המודל שפיתח מראה שעד לשנת 2050, הגשמים בישראל צפויים לרדת בקצב ממוצע של 33 מ"מ לשעה – עלייה של 47% מהמצב כיום. "במצב שבו כמות המשקעים היורדת גבוהה ממה שיכולות התשתיות לקלוט, עשויות להיווצר הצפות מסוכנות"


בכדי למנוע הצפות מסוכנות מנסים כיום בעולם להגדיל את כמות השטחים הסופגים - למשל, לדאוג ליותר שטחים ירוקים בתוך הערים ואפילו לייצר מדרכות "סופגות" שיאפשרו למים לחלחל לאדמה.

פגיעה בטבע





בשל ההתחממות צפויה הכחדה של כחמישית ממיני הדגים האנדמיים לים התיכון עד סוף המאה ה-21. התחממות הים תקל על התבססות של מינים פולשים מים סוף, מהאוקיינוס ההודי ומדרום האוקיינוס השקט. הדבר יוביל לפגיעה נוספת בהרכב המינים המקומי


המקור: המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע




בעקבות שינויי אקלים שהתרחשו בעשורים האחרונים, נעלמו 88% ממיני הרכיכות שחיו סמוך לחוף (עד 50 מטרים מפני הים). התופעה הזו צפויה להחריף עם העלייה בטמפרטורות  


המקור: המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע




ההתחממות עשויה לקרב מיני יתושים ופרוקי רגליים, שעשויים בתורם להעביר מחלות כמו קדחת הדונגי ונגיף הזיקה. זנים אלו חובבי חום וכבר הגדילו את תפוצתם המקורית בעולם במאות קילומטרים


המקור: המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע




הירוּקִי האירופי, כִתמית פנדורה, שִלגָן חרמוני ואפורית החַמשן – כל אלו מיני פרפרים שעשויים להידחק צפונה בעקבות שינויי האקלים. המשמעות: הכחדתם ברמה המקומית פה בישראל


המקור: המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע






חילזון סגוֹרית החרמון הוא מין שצפוי להיפגע קשות משינוי הטמפרטורה. הסיבה היא שבית הגידול שלו מוגבל לאתר אחד – הר החרמון. שינוי האקלים מהיר יותר מיכולתו להתקדם במעלה ההר אל אזורים קרירים יותר ולכן הוא נמצא בסכנה


המקור: המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע




וקצת חדשות טובות – מחקרים מצאו שהאלמוגים בצפון ים סוף עמידים יותר לגלי חום מאלמוגים בשוניות אחרות בעולם. שונית האלמוגים במפרץ אילת עשויה להיות מקלט פוטנציאלי למיני אלמוגים מפני התחממות האוקיינוסים


המקור: המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע

מה עושים בעולם כדי להילחם במשבר האקלים?