אלה הטמפרטורות החזויות לקיץ הישראלי בכל שנה ועד לשנת 2100
בשירות המטאורולוגי חישבו את ממוצע הטמפרטורות עד לשנת 2100.
זו כמובן רק הערכה, אך באמצעות מודלים מיוחדים המדענים מציעים שתי תחזיות - אופטימית ופסימית
במודל האופטימי:העלייה בטמפרטורות תהיה מתונה יותר. זה יקרה רק אם מדינות העולם יפחיתו בשנים הקרובות את פליטת גזי החממה במידה שהתחייבו אליה.
במודל הפסימי: לא יחול שום שינוי בהתנהגות המדינות וממוצע הטמפרטורות ימשיך לטפס.
פירוש הדבר – הרבה יותר ימים חמים בקיץ*
יותר שרפות
העלייה בטמפרטורה מעלה את הסיכון לשרפות
"ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר לאורך זמן רב יותר, כך הנוזלים מתאדים מהצמחים מהר יותר, העשבים נעשים יבשים יותר – והכול הופך לדליק הרבה יותר", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב
בדוח של גבעתי מוצג מודל המחשב כיצד עלייה בטמפרטורה תביא לידי עלייה במספר הימים בשנה שבהם יש סיכון גבוה מאוד לשרפה. "ניסיון העבר מראה שבימים שבהם המודל הראה שיש סיכון גבוה מאוד לשרפה, פרצה שרפה"
"שרפות אולי לא פורצות רק בגלל החום, אבל הן פורצות כשיש תנאי חום ויובש. רוחות חזקות הן גורם המלבה את האש, מגדיל את היקף השטח הנשרף ואת הנזקים שגורמת האש"
יותר הצפות
העלייה בטמפרטורה מעלה את הסיכון להצפות
כשהאוויר מתחמם הוא מכיל יותר אדי מים ואנרגיה גבוהה יותר. לכן, ככל שחם יותר, כך הגשמים נעשים עוצמתיים יותר. המומחים מכנים אותם "גשמי זעף"
"מערכות הביוב והניקוז בערים בישראל ערוכות כיום לגשמים שיורדים בקצב של 20–25 מ"מ בשעה. ההתחממות מביאה לידי עלייה בכמות הממוצעת של משקעים לשעה", מסביר ד"ר גבעתי
המודל שפיתח מראה שעד לשנת 2050, הגשמים בישראל צפויים לרדת בקצב ממוצע של 33 מ"מ לשעה – עלייה של 47% מהמצב כיום. "במצב שבו כמות המשקעים היורדת גבוהה ממה שיכולות התשתיות לקלוט, עשויות להיווצר הצפות מסוכנות"
בכדי למנוע הצפות מסוכנות מנסים כיום בעולם להגדיל את כמות השטחים הסופגים - למשל, לדאוג ליותר שטחים ירוקים בתוך הערים ואפילו לייצר מדרכות "סופגות" שיאפשרו למים לחלחל לאדמה.
