יוקר המחיה ישראל 2022

אנו שומעים בכל יום על הזינוק במחירי הדירות והשכירות, ובפרט על העלייה החדה במחירים באזור גוש דן המבוקש. החלום הישן לקנות דירה בישראל הפך לאגדה אורבנית מבחינת צעירים רבים, שנאנקים בינתיים תחת מחירי השכירות ההולכים ועולים. בעוד שבגוש דן עליות המחירים קשורות בבעיות של היצע מול ביקוש, בערים שמחוץ לגוש הדירות החדשות הן אלה שמהוות קטר שמושך את המחירים כלפי מעלה. לדברי טל קופל, מנכ"ל madlan, כאשר פורטים את הנתונים לשכונות מתברר שבשכונות הוותיקות, שבהן יש מעט בנייה חדשה (אם בכלל), היו עליות מינוריות בתקופה הנבדקת. הסיבה לכך היא שהביקוש לדירות ישנות בשכונות ותיקות מחוץ לגוש דן הוא נמוך.

עליית מחירי הדלק בישראל, שמדאיגה רבים מאיתנו, נובעת בין היתר מהזינוק במחירי הנפט בכל העולם עקב המלחמה באוקראינה. לפי הערכות המוסד הפיננסי ג'יי פי מורגן, ללא המלחמה באוקראינה היה מחיר הנפט הגולמי עומד על 90 דולר לחבית – אך בעקבותיה המחיר נע בחודשים האחרונים בין 100 ל-128 דולר.

לפי משרד האנרגיה, הרקע להתייקרות הוא ביקושים מוגברים לבנזין ולמוצרי דלק ברחבי העולם והמחסור בדלקים באירופה בעקבות פלישת רוסיה. גם טרם המלחמה באוקראינה היו מחירי הדלק במגמת עלייה, אך עתה מדובר בעליית מחירי הדלק החדה ביותר מאז יוני 2009.

קשה שלא להבחין בעליית מחירי המזון בקנייה השבועית שלנו בסופר. רק בפברואר ניסו ספקי המזון הגדולים להעלות את המחירים שוב, אך עקב ביקורת ציבורית רחבה שהגיעה עד לשולחן מקבלי ההחלטות, המהלך נבלם. הספקיות המתינו בסבלנות, ובשבוע האחרון הודיעו על עליית מחירים. בין אם המהלכים האלה ייבלמו או לא, ניכרת מגמת התייקרות ברורה בשנים האחרונות, גם במוצרי בסיס.

על פי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), אחד הגורמים המרכזיים לעלייה המורגשת במחירי המזון הוא עליית מחירי החיטה – שזינקו בכ-40% בתוך 12 חודשים, לאחר שקנדה, רוסיה וארה"ב התקשו בגידול יבולים. לפי הארגון, על כך נוספו שיבושים במשלוחים ובשרשרת האספקה העולמית בשל נגיף הקורונה. עוד תרמו לעלייה הניכרת: המחסור בכוח אדם, סגירת מפעלים, שינויי אקלים ומאבקים פוליטיים עולמיים.

גורמים רבים אוהבים להתגאות בכך שמערכת הבריאות הישראלית היא "היעילה ביותר בעולם" ושהתועלת המופקת ממנה גדולה בהרבה מהתקציבים המועטים (יחסית) המושקעים בה. עם זאת, ליעילות הכלכלית יש השלכות קשות על איכות השירות שמקבלים האזרחים, המתבטאות בין היתר בתורים הארוכים לפגישה עם רופא מומחה או בחוסר במיטות פנויות בבתי החולים. כך, בלית ברירה, אזרחים רבים נאלצים להכניס את היד לכיס ולפנות לשוק הפרטי. לכן אין תמה שישראל היא שיאנית במספר הביטוחים הפרטיים הוולונטריים הנרכשים, בין שדרך חברות הביטוח הפרטיות, ובין שדרך הביטוחים הנוספים (שב"ן) בקופות החולים.

ממחקר של מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, בחמישוני ההכנסה הגבוהים יש שיעור הוצאה גבוה יחסית על בריאות פרטית, ובתוך כך בעיקר על ביטוחי בריאות פרטיים, בהשוואה לחמישוני הכנסה נמוכים. לצד זאת, לפי המחקר עולה כי בשנים האחרונות חלה האטה בגידול בהוצאה של משקי בית על בריאות. בנוסף חלה הוזלה במחיר הממוצע של תרופות במרשם בסל הבריאות.

בחודש מאי בכל שנה מודיעה הממשלה לאזרחים כי הארנונה תתייקר, בדיוק כפי שקרה השנה. איך קובעים מה מחיר הארנונה בכל שנה? תעריפי הארנונה, המתעדכנים אוטומטית בפתח כל שנה, נקבעים על פי העלייה במדד המחירים לצרכן בשנה שחלפה ועל פי מדד השכר הציבורי. אומנם ההתייקרות נראית כמו גזירת גורל, אך בידי הממשלה כלי שיכול למנוע זאת, אם רק תבחר להשתמש בו – היא יכולה לחתום על הוראת שעה שתקפיא את ההתייקרות. תעריף הארנונה למגורים זינק בעשור האחרון ביותר מ-22%. נוסף על עליית תעריף הארנונה, המחמירה את יוקר המחיה, תוספת של יחידות דיור ושינויים בשיטות חישוב הארנונה הם גורמים משמעותיים שתורמים לכך גם כן.

בתחום התקשורת חלה בשנים האחרונות ירידת מחירים בתחומים רבים. כך, למשל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המחיר של חבילת סלולר חודשית ירד ב-11% בין 2019 ל-2022 ובמקביל חלה עלייה ניכרת בנפח חבילות הגלישה.

כדוגמה לכך ניתן לראות כי בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית יש מגמה מתמשכת של ירידת מחירים. הירידה נובעת מהתחזקות התחרות, בעקבות הרחבת הפעילות של השחקנים החדשים, המציעים שירותי טלוויזיה מצומצמים ובמחירים מוזלים יחסית לחבילות המסורתיות של HOT ו-yes.

מחירי השירותים והמוצרים הנלווים למערכת החינוך – כמו חוגים פרטיים, ציוד לבית הספר ומורים פרטיים – המשיכו לטפס במהלך השנים. מפני שיש קשר פוטנציאלי בין רמת ההשכלה שאדם רוכש במהלך חייו לבין רמת ההכנסה הממוצעת שלו, אין מדובר בעניין של מה בכך. לא קשה להבין את ההשלכות לכך – מחירים גבוהים מדי בתחום החינוך עלולים לפגוע בהשכלה של ילדים, ובעקיפין גם ביכולתם להשתכר כאנשים בוגרים.

לפי ד"ר איריס בן-דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, יש לעליות המחירים שתי סיבות עיקריות. הראשונה – כוחות הביקוש וההיצע: הביקושים הם פונקציה של רמת ההכנסה, וכאשר רמת ההכנסה עולה, הביקושים עולים. בישראל אי-השוויון בחלוקת ההכנסות גבוה, מה שמותיר מאחור אוכלוסיות רבות. הסיבה השנייה נוגעת במדיניות הממשלתית הכלכלית, שיכולה למתן את עליות המחירים בתחום באמצעות סובסידיות (תמיכה כספית) או פיקוח על מחירים. לדבריה, בשנים האחרונות המדיניות נוטה לכיוון ההפוך, כך שהפערים הכלכליים יגדלו עוד יותר, גם בתחום החינוך.

לדברי עידו מינקובסקי, יו״ר קבוצת ״מינקובסקי״ הנותנת ייעוץ תקשורתי לאמנים רבים, העלייה במחירים מושפעת בנוסף גם מהעלייה בשכירויות הנדל״ן וההוצאות השונות במסגרת הפקת האירועים.

עם זאת, חשוב לזכור שלא כל האמנים העלו מחירים. ״יש אמנים רבים שסופגים עליות אלה ועדיין משאירים את המחיר הכולל סביר ביחס למה שהיה. עידן עמדי הוא כזה למשל״, אומר מינקובסקי.