עודכן: 31/8/23
עודכן: 31/8/23
מבחינה פדרלית קנאביס איננו חוקי בארצות הברית. אסור להחזיק בו בשטחים פדרליים: מעברי גבול, נמלים ימיים, נמלי תעופה ועוד. לכל מדינה חוקים משלה, וכולן עושות הבחנה בין קטין לבגיר - אדם בן 21 ומעלה.
אוהיו: אי-הפללה. עד כמות של 100 גרם - קנס בלבד.
אוקלהומה: לא חוקי. הצעת חוק לשימוש בקנאביס לצרכי פנאי נפלה ב-2023.
אורגון: חוקי מ-2022. מותר להחזיק עד 57 גרם. הייתה המדינה הראשונה לאשר אי הפללה על עבירות קנאביס, ב-1973.
איווה: לא חוקי. לא חוקי מאז 1923. משנות ה-70 ועד היום נעשים ניסיונות להביא לאי הפללה, אך ללא הועיל.
איידהו: לא חוקי. כל עבירה עלולה להוביל לעונש מאסר ולקנסות בשווי אלפי שקלים.
אילינוי: חוקי מ-2020. מותר להחזיק עד 30 גרם.
אינדיאנה: לא חוקי. כל עבירה עלולה להוביל לעונש מאסר ולקנסות בשווי אלפי שקלים.
אלבמה: לא חוקי. העונש על עבירה ראשונה עלול להגיע לקנס של 6,000 דולר, חצי שנת מאסר ושלילת רישיון נהיגה.
אלסקה: חוקי מ-2014. מותר להחזיק עד 28 גרם.
אריזונה: חוקי מ-2014. מותר להחזיק עד 28 גרם.
ארקנסו: לא חוקי. כל עבירה עלולה להוביל לעונש מאסר ולקנסות בשווי אלפי שקלים.
ג'ורג'יה: לא חוקי. בחלק מהערים - בהן אטלנטה וקלרקסטון, קיימת אי הפללה.
דלאוור: חוקי מ-2023. ותר להחזיק עד 28 גרם.
דקוטה הדרומית : לא חוקי. ב-2020 אושרה לגליזציה, אבל בית המשפט קבע שהחוק אינו קביל.
דקוטה הצפונית : אי-הפללה. עד לכמות של 14 גרם.
הוואי: אי-הפללה. עד לכמות של 3 גרם.
וושינגטון: חוקי מ-2012. מותר להחזיק עד 28 גרם. המדינה הראשונה לאשר לגליזציה בארצות הברית.
וויומינג: לא חוקי. מהמקומות היותר נוקשים בארצות הברית. ניסיונות להמתיק את החוקים ב-2022 וב-2023 נכשלו.
ויסקונסין: לא חוקי. אי הפללה בשתי ערים: מילווקי ומדיסון.
וירג'יניה: חוקי מ-2021. מותק להחזיק עד 28 גרם. אין מגבלה על כמות הקנאביס שמותר להחזיק בבית. נכון ל-2023 עדיין אין מכירה חוקית של מוצרים.
וירג'יניה המערבית: לא חוקי. ב-2017 אושר שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים בלבד, זאת אחרי שנים של הצעות חוק שנפלו.
ורמונט: חוקי מ-2018. מותר להחזיק עד 28 גרם. ב-1915 הייתה אחת משתי המדינות הראשונות שאסרו שימוש בקנאביס.
טנסי: לא חוקי. עבירה ראשונה מספיקה כדי להישלח לכלא, או לתקופה של שנה תחת פיקוח קצין מבחן.
טקסס: לא חוקי. החזקת כמות של עד 57 גרם - דינה עד 6 חודשי מאסר וקנס של 2,000 דולר.
יוטה: לא חוקי. ב-1915 הייתה אחת משתי המדינות הראשונות שאסרו שימוש בקנאביס. החוק תקף עד היום.
לואיזיאנה: אי-הפללה. עד לכמות של 14 גרם.
מונטנה: חוקי מ-2020. מותר להחזיק עד 28 גרם.
מחוז קולומביה (וושינגטון הבירה): חוקי מ-2014. מותר להחזיק עד 57 גרם, אבל אין חנויות מורשות.
מיזורי: חוקי מ-2022. מותר להחזיק עד 85 גרם.
מיין: חוקי מ-2016. מותר להחזיק עד 71 גרם.
מינסוטה : חוקי מ-2023. מותר להחזיק עד 56 גרם. אישרה אי הפללה כבר ב-1976.
מיסיסיפי: אי-הפללה. עד לכמות של 30 גרם, לעבירה ראשונה.
מישיגן: חוקי מ-2018. מותר להחזיק עד 71 גרם.
מסצ'וסטס: חוקי מ-2016. מותר להחזיק עד 28 גרם.
מרילנד: חוקי מ-2023. מותר להחזיק עד 42 גרם.
נבדה: חוקי מ-2023. מותר להחזיק עד 71 גרם.
נברסקה: אי-הפללה. עד לכמות של 28 גרם. עבירה ראשונה בלבד; העבירות הבאות נשפטות בחומרה.
ניו ג'רזי: חוקי מ-2020. מותר להחזיק עד 170 גרם, הכמות המאושרת הכי גדולה בארצות הברית.
ניו המפשייר: אי-הפללה. עד לכמות של 21 גרם.
ניו יורק: חוקי מ-2021. מותר להחזיק עד 85 גרם. בבית - מותר להחזיק 2.3 ק"ג, הכמות המאושרת השניה הכי גדולה בארצות הברית, אחרי וירג'יניה (שם אין מגבלה).
ניו מקסיקו: חוקי מ-2021. מותר להחזיק עד 57 גרם.
פלורידה: לא חוקי. הצעת חוק לשימוש בקנאביס לצרכי פנאי נפלה ב-2022. בשנת 2024 תוגש הצעה נוספת.
פנסילבניה: לא חוקי. אי הפללה בשתי ערים: פילדלפיה ופיטסבורג.
קולורדו: חוקי מ-2012. מותר להחזיק עד 56 גרם. המדינה השניה שאישרה לגליזציה, ארבעה ימים אחרי וושינגטון.
קונטיקט: חוקי מ-2018. מותר להחזיק עד 43 גרם.
קליפורניה: חוקי מ-2016. מותר להחזיק עד 28 גרם. המדינה הראשונה שאישרה שימוש רפואי בקנאביס, ב-1996.
קנזס: לא חוקי. בניגוד לעמדת המדינה, בעיר ויצי'טה אושרה אי הפללה על עבירת קנאביס ראשונה.
קנטקי: לא חוקי. שימוש רפואי אושר ב-2023.
קרוליינה הדרומית: לא חוקי. השימוש בקנאביס אסור, אבל תעשיית ההמפ (קנבוס) משגשגת במיוחד.
קרוליינה הצפונית: אי-הפללה. עד לכמות של 42 גרם.
רוד איילנד: חוקי מ-2022. מותר להחזיק עד 28 גרם.
קנדה: חוקי מ-2018. מותר להחזיק עד 30 גרם, ולגדל עד ארבעה שתילי קנאביס בכל בית.
אמריקה הדרומית:
אורוגוואי: חוקי. המדינה הראשונה בעולם שאישרה לגליזציה, ב-2013.
אקוודור: אי-הפללה. החזקת קנאביס בכמות של עד ל-10 גרם לא תגרור ענישה.
ארגנטינה: אי-הפללה. החזקת קנאביס בכמות לשימוש עצמי לא תגרור ענישה.
בוליביה: לא חוקי. השימוש בצמח נפוץ מאוד, אבל אסור. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
ברזיל: אי-הפללה. העונש על החזקת כמות לשימוש עצמי - קנס או עבודות שירות.
גיאנה: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
גיאנה הצרפתית: לא חוקי. מושבה צרפתית. לכן גם החוק מותאם לחוק הצרפתי.
ונצואלה: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול להגיע ל-2 שנות מאסר.
סורינאם: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
פרגוואי: אי-הפללה. החזקת קנאביס בכמות של עד ל-10 גרם לא תגרור ענישה.
פרו: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
צ'ילה: אי-הפללה. שימוש בקנאביס בשטח פרטי לא יגרור ענישה. באופן לא רשמי, גם האכיפה על שימוש בשטח ציבורי היא מינורית.
קולומביה: אי-הפללה. החזקת קנאביס בכמות של עד ל-22 גרם לא תגרור ענישה, כמו גם גידול של 20 (!) שתילים. ניסיון להעביר לגליזציה נכשל ב-2023.
אמריקה המרכזית:
איי הבהמה: לא חוקי. קנסות כבדים במיוחד על כל עבירה. הצעת חוק לאשר שימוש בקנאביס לצרכים דתיים עלתה באוגוסט 2023.
איי הבתולה הבריטים: לא חוקי. אינם כפופים לחוק הבריטי, אך קנאביס אסור לשימוש שם בכל מקרה.
אל סלוודור: לא חוקי. גם עבירה קטנה במיוחד עלולה להוביל למאסר ממושך.
אנטיגוואה וברבודה: אי-הפללה. לקהילת הרסטפארי השימוש מותר לצרכי דת. לשאר האנשים - החזקה של עד 30 גרם לא תגרור ענישה.
ארובה (הולנד): אי-הפללה. החוק בארובה לא מקביל לחוק ההולנדי. כל עבירת קנאביס עלולה לגרור קנסים כבדים ומאסר.
בליז: אי-הפללה. החזקת קנאביס בכמות של עד ל-10 גרם לא תגרור ענישה.
ג'מייקה: אי-הפללה. לקהילת הרסטפארי השימוש מותר לצרכי דת. לשאר האנשים - החזקה של עד 56 גרם תגרור קנס סמלי בשווי כ-13 ש"ח.
גואטמלה: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
גוודאלופה (צרפת): לא חוקי. מושבה צרפתית. לכן גם החוק מותאם לחוק הצרפתי.
גרנדה: לא חוקי. ב-2022 החלו מהלכים ראשונים לקידום השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים.
דומיניקה: אי-הפללה. מוגדר כסם קשה, מקביל להרואין, קוקאין ועוד.
האיטי: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
הונדורס: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
הקריביים ההולנדים: אי-הפללה. החוק בקריביים ההולנדים לא מקביל לחוק ההולנדי. כל עבירת קנאביס עלולה לגרור קנסים כבדים ומאסר.
הרפובליקה הדומיניקנית: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר. שימוש רפואי נשפט באותה חומרה כשימוש פנאי.
טרינידד וטובגו: אי-הפללה. החזקת קנאביס בכמות של עד ל-30 גרם לא תגרור ענישה.
מקסיקו: חוקי מ-2021. מותר להחזיק עד 28 גרם.
מרטיניק (צרפת): לא חוקי. מושבה צרפתית. לכן גם החוק מותאם לחוק הצרפתי.
ניקרגואה: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
סיינט לוסיה: אי-הפללה. החזקת קנאביס בכמות של עד ל-30 גרם לא תגרור ענישה.
פנמה: לא חוקי. לרוב, העונש הוא עבודות שירות. עד שנתיים, כתלות בחומרת העבירה.
קובה: לא חוקי. גם עבירה קטנה במיוחד עלולה להוביל למאסר ממושך.
קוסטה ריקה: אי-הפללה. החזקת קנאביס בכמות לשימוש עצמי לא תגרור ענישה.
קורקאו (הולנד): לא חוקי. החוק בקורקאו לא מקביל לחוק ההולנדי. כל עבירת קנאביס עלולה לגרור קנסים כבדים ומאסר.
אוסטריה : אי-הפללה. אין ענישה על עבירה ראשונה
אוקראינה : לא חוקי. העונש על החזקת כמות המוגדרת לשימוש עצמי הוא קנס בשווי כמה מאות שקלים
אזרבייג'ן : לא חוקי. כל עבירה עלולה להוביל לקנסות כבדים ועד ל-3 שנות מאסר
איטליה : אי-הפללה. העונש על עבירת שימוש עצמי: קנס בשווי 75 אירו.
איסלנד : לא חוקי. עבירת שימוש עצמי תוביל רוב למעצר וקנס.
אירלנד : לא חוקי. ניסיונות : אי-הפללה. נכשלו ב-2016.
אלבניה : לא חוקי. בשנות ה-2000 הפכה לאחת מספקיות הקנאביס הלא-חוקי הגדולות באירופה.
אנדורה : לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנס של 600 אירו לבין מאסר.
אסטוניה : אי-הפללה. העונש על החזקת כמות המוגדרת לשימוש עצמי נע בין 800 ל-1,200 אירו.
ארמניה: לא חוקי. איסור מוחלט, גם על קנאביס רפואי. אחוזי השימוש ה: לא חוקי. בצמח הם מהנמוכים באירופה.
בולגריה: לא חוקי. מוגדר כסם קשה, מקביל להרואין, קוקאין ועוד.
בוסניה והרצגובינה: לא חוקי. ככל נראה מקור הקנאביס העיקרי לחבל הבלקן.
בלארוס: לא חוקי. האיסור המוחלט על שימוש בקנאביס עוגן בחוק רק בעשורים האחרונים.
בלגיה: אי-הפללה. הקנס על החזקה של עד 3 גרם: 200 אירו.
בריטניה: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים (עד 2,500 ליש"ט) לבין מאסר של עד חמש שנים.
גרמניה: אי-הפללה. לגליזציה כבר אושרה על ידי הממשלה, החוק צפוי להיות מאושר בפרלמנט ולהיכנס לתוקף ב-2024 לכל המאוחר.
דנמרק: לא חוקי. כל עבירה עלולה להוביל לקנסות משתנים, כתלות בגודל העבירה, ועד ל-2 שנות מאסר.
הולנד: אי-הפללה. הידעתם? ב"בירת הקנאביס של אירופה", השימוש בצמח למעשה אינו חוקי.
הונגריה: לא חוקי. מוגדר כסם קשה, מקביל להרואין, קוקאין ועוד.
ותיקן: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר. בוותיקן, ככל הידוע, אין שוק שחור של קנאביס, ורוב החומר ה: לא חוקי. שנמצא שם מגיע מאיטליה.
טורקיה: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר של עד חמש שנים.
יוון: לא חוקי. עונש של עד 5 חודשי מאסר על כל עבירת שימוש עצמי.
לוקסמבורג: חוקי. מותר לגדל בבית ולהחזיק עד 3 גרם בכל מקום. המדינה השניה באירופה שאישרה לגליזציה, ב-2023.
לטביה: לא חוקי. העונש על החזקה של עד 1 גרם: 280 אירו. החזקת כמות גדולה יותר עלולה לגרור מאסר ממושך.
ליטא: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
ליכטנשטיין: לא חוקי. עונשים כבדים על כל עבירה, מקנסות ועד למאסר.
מולדובה: אי-הפללה. העונש על החזקת כמות לשימוש עצמי: קנס ועבודות שירות.
מונטנגרו: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
מונקו : לא חוקי. רשמית, העונש על כל עבירה עלול להגיע לקנס של 1,680 אירו ולשנת מאסר. בפועל, המשטרה נוטה לגלות סלחנות יחסית.
מלטה : חוקי. מותר להחזיק עד 7 גרם. אסור לעשן בציבור. המדינה הראשונה באירופה שאישרה לגליזציה, ב-2021.
מקדוניה הצפונית: לא חוקי. ראש הממשלה לשעבר הצהיר ב-2020 (במהלך כהונתו) כי המדינה בוחנת לקדם תהליכים של לגליזציה.
נורווגיה: אי-הפללה. העונש על החזקה של עד 15 גרם הוא קנס בלבד.
סלובניה: אי-הפללה. העונש על החזקת כמות המוגדרת לשימוש עצמי נע בין 36 ל-179 אירו.
סלובקיה: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר של עד 8 שנים.
סן מרינו: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר של עד 8 שנים.
ספרד: אי-הפללה. שימוש עצמי מותר במקומות פרטיים. שימוש בציבור עלול לגרור קנסות כבדים, החל מ-600 אירו.
סרביה: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר של עד 3 שנים.
פולין: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר של עד 3 שנים.
פורטוגל: אי-הפללה. אין כל עונש על עבירה ראשונה של החזקת קנאביס לשימוש עצמי.
פינלנד: לא חוקי. אין : אי-הפללה. באופן רשמי, אבל המשטרה נוטה להסתפק בקנסות כשמדובר בעבירת שימוש עצמי בלבד.
צ'כיה: אי-הפללה. הממשלה מקדמת לגליזציה והחוק צפוי להיות מאושר ב-2024 לכל המאוחר.
צרפת: לא חוקי. אין : אי-הפללה. באופן רשמי, אבל המשטרה נוטה להסתפק בקנסות (כ-200 אירו) כשמדובר בעבירת שימוש עצמי בלבד.
קוסובו: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר של עד 3 שנים.
קפריסין: לא חוקי. החזקת קנאביס לשימוש עצמי עלולה להוביל למאסר של עד 8 שנים.
קרואטיה: אי-הפללה. החזקת קנאביס לשימוש עצמי עלולה להוביל לקנסות של 5,000 עד 20,000 קוּנָה (2,000 עד 11,000 ש"ח).
רומניה: לא חוקי. מוגדר כסם קשה, מקביל להרואין, קוקאין ועוד.
שוודיה: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר.
שווייץ: אי-הפללה. פיילוט של מכירת קנאביס חוקי החל בערים הגדולות. לגליזציה צפויה עד 2025.
אוזבקיסטן: לא חוקי. ענישה מחמירה על כל עבירה - עד שלוש שנים במאסר או במחנה עבודה.
אזרבייג'אן: לא חוקי. החזקה של עד 10 גרם עשויה לגרור קנס בלבד, אבל לא כדאי לסמוך על זה.
איחוד האמירויות: לא חוקי. העונש על עבירה ראשונה הופחת בשנים האחרונות ל-3 חודשים בלבד.
אינדונזיה: לא חוקי. עונש מינימום: 4 שנות מאסר.
איראן: לא חוקי. עדויות על כך שהאכיפה על עבירות שימוש עצמי היא מינורית, אבל העונש על סחר בכמויות גדולות: מוות.
אפגניסטן: לא חוקי. מהיצרניות הגדולות ביותר בעולם של קנאביס בלתי חוקי. באופן רשמי, בכל אופן, העונש על כל עבירה עלול להיות חמור במיוחד.
ארמניה: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין מאסר של חודשיים. בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לחוקק אי הפללה, אך בינתיים ללא הועיל.
בוטאן: לא חוקי, אמנם, אבל קנאביס גדל בבהוטן בכמויות גדולות בשטחים חקלאיים וגם באופן טבעי.
בחריין: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין ממושך. עבירות שינוע ומכירה עלולות לגרור עונש מוות.
בנגלדש: לא חוקי. העונש על כל עבירה נע בין קנסות כבדים לבין ממושך. החזקה של 2 ק"ג קנאביס או יותר עלולה לגרור עונש מוות..
ברוניי דארוסלאם: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול להוביל לקנסות בשווי עשרות אלפי שקלים ועד ל-3 שנות מאסר.
גאורגיה: לא חוקי. בית המשפט אישר שימוש בקנאביס ב-2018, ובכך קבע לגליזציה דה פקטו. על פי החוקים הפורמליים, בכל אופן, השימוש בקנאביס אינו חוקי ועלול להוביל לענישה מחמירה.
האיים המלדיביים: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-15 שנות מאסר
הודו: לא חוקי. בניגוד לסטיגמה המוכרת, החוק היבש בהודו מתייחס בחומרה רבה לכל עבירת קנאביס, שעלולה לגרור קנסות כבדים ואף עונשי מאסר.
הונג קונג: לא חוקי. כל עבירה עלולה להוביל לקנס בשווי של עד חצי מיליון ש"ח ו-7 שנות מאסר.
הפיליפינים: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-20 שנות מאסר.
וייטנאם: לא חוקי. באופן רשמי, עבירות חמורות עלולות לגרור מאסר ואף עונש מוות. בפועל, ישנן עדויות על סלחנות יחסית לעבירות מינוריות, ועל כך שהרשויות מסתפקות לרוב בקנס בלבד.
טג'יקיסטן: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-5 שנות מאסר.
טורקמניסטן: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-5 שנות מאסר.
טייוואן: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור כשנת מאסר.
טימור המזרחית: לא חוקי. המדינה מוכרת גם כ"טימור לסטה". ב-2022 קרא הנשיא לשינוי בחוקי הקנאביס במדינה.
יפן: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-5 שנות מאסר
ירדן: לא חוקי. הסם הנפוץ ביותר במדינה. תועד בעבר אפילו בבית המלוכה
ישראל: אי-הפללה. החזקה של עד 15 גרם הינה עבירה מנהלית בלבד. הקנס - 500 ש"ח.
כווית: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לנוע בין 2 שנות מאסר לבין עונש מוות.
לאוס: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד לשנת מאסר אחת.
לבנון: לא חוקי. היסטורית, לבנון היא מיצרניות החשיש הגדולות בעולם.
מונגוליה: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-5 שנות מאסר
מיאנמר: לא חוקי. עונש מינימום: 5 שנות מאסר.
מלזיה: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-10 שנות מאסר. דיווחים חריגים מעידים על האפשרות עונש מוות מחד, ולעונש מלקות (כן) בעבור עבירות קלות יחסית, מאידך.
מקאו: לא חוקי. כל עבירה עלולה להוביל לקנס בשווי של עד חצי מיליון ש"ח ו-7 שנות מאסר.
נפאל: לא חוקי. עונש מינימום: קנס בשווי כמה מאות שקלים וחודש מאסר.
סוריה: לא חוקי. עונש מינימום: 20 שנות מאסר.
סין: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור לפחות 5 שנות מאסר. עבירות חמורות יותר עלולות להוביל למאסר עולם ואף לעונש מוות.
סינגפור: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור לפחות שנת מאסר. עבירות חמורות יותר עלולות להוביל למאסר עולם ואף לעונש מוות.
סרי לנקה: לא חוקי. ענישה קלה יחסית למדינות אסיה, אבל עדיין עלולה לשלוח את העבריין לתקופת מאסר קצרה בכלא. לא נעים.
עומאן: לא חוקי. לא חוקי. כל העבירה עלולה לגרור קנס בשווי עשרות אלפי שקלים ועד 3 שנות מאסר.
עיראק: לא חוקי. עונש מינימום: 3 שנות מאסר
ערב הסעודית: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עונשי מאסר משתנים, החל מחודשים ספורים ועד שנים.
פלסטין: לא חוקי. בגדה המערבית אין : אי-הפללה. כפי שהיא קיימת בישראל. פלסטינים הצורכים קנאביס בשטחי הרשות עלולים להיענש בחומרה.
פקיסטן: לא חוקי. יצרנית גדולה מאוד של קנאביס, על אף הענישה המחמירה שעלולה לגרור שבע שנות מאסר עבור כל עבירה, קטנה כגדולה.
קוריאה הדרומית: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-5 שנות מאסר וקנס בשווי מאות אלפי שקלים.
קוריאה הצפונית: לא חוקי. לא הרבה ידוע על האופן בו דברים קורים במדינה הסגורה הרמטית. ההנחה היא כי העונשים על עבירות קנאביס מחמירים, בדומה למדינות רבות אחרות ביבשת.
קזחסטן: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול להגיע עד ל-14 שנות מאסר.
קטר: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול להוביל לקנסות בשווי עשרות אלפי שקלים ועד ל-20 שנות מאסר. במקרים חריגים עשוי להיות מופעל עונש מוות.
קירגיזסטן: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-7 שנות מאסר.
קמבודיה: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול לגרור עד ל-20 שנות מאסר.
רוסיה: לא חוקי. פורמלית יש : אי-הפללה. על כמויות קטנות, אבל לא היינו סומכים על זה.
תאילנד: אי-הפללה. רשמית, אסור לצרוך קנאביס במקום ציבורי. אבל בשטח, הדברים נראים הרבה יותר ליברליים.
תימן: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עונשי מאסר ממושכים.
אוגנדה: לא חוקי. באוגוסט 2023 אושר שימוש רפואי בצמח. כל שימוש אחרי עלול לגרור קנסות כבדים ואף עונשי מאסר.
איי קומורו: לא חוקי. בשנות ה-70, לתקופה קצרה השימוש בקנאביס באיים היה חוקי.
אלג'יריה: לא חוקי. בשימוש נפוץ מאוד, לפי הערכות מסוימות כבר כמעט אלף שנה. העונש על כל עבירה עלול להגיע ל-6 חודשי מאסר.
אנגולה: לא חוקי. היסטורית, תושבי אנגולה נהגו לגדל קנאביס ולהפיצו באמצעות אוניות שעגנו לחופי המדינה.
אריתריאה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ועד 6 חודשי מאסר.
אתיופיה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ועד 6 חודשי מאסר.
בוצואנה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות בשווי אלפי שקלים ועד 10 שנות מאסר.
בורונדי: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות בשווי אלפי שקלים ועד שנת מאסר.
בורקינה פאסו: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
בנין: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות בשווי אלפי שקלים ועד שנת מאסר.
ג'יבוטי: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד 5 שנות מאסר.
גאנה: לא חוקי. העונש על החזקת קנאביס: מינימום 10 שנות מאסר.
גבון: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
גינאה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
גינאה המשוונית: לא חוקי. היסטוריה של שימוש דתי בצמח. כיום, כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
גינאה-ביסאו : לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
גמביה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנס בשווי מאות שקלים ועד חצי שנת מאסר.
דרום אפריקה: אי-הפללה. השימוש מותר בשטח פרטי בלבד. שימוש בשטח ציבורי עדיין עלול להוות עילה למעצר.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
הרפובליקה המרכז אפריקאית: לא חוקי. מהמדינות העניות באפריקה, למרות שפע של מקורות טבעיים כמו יהלומים, זהב וגם קנאביס.
זימבבואה: לא חוקי. שימוש רפואי אושר ב-2018. העונש על שימוש לכל מטרה אחרת עלול להגיע ל-15 שנות מאסר.
זמביה: לא חוקי. קיים גידול חוקי של קנאביס במדינה, לצרכי ייצוא בלבד. שימוש בקנאביס בשטח המדינה אסור בהחלט.
חוף השנהב: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
טוגו: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד שנת מאסר.
טנזניה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד 5 שנות מאסר.
כף ורדה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד 15 שנות מאסר.
לוב: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
ליבריה: לא חוקי. ב-2014 חוקי הקנאביס הוחמרו. כל שימוש, לרבות רפואי, עלול לגרור ענישה כבדה.
לסוטו: לא חוקי. על פי ההערכות, לסוטו היא מקור הקנאביס העיקרי של דרום אפריקה (שם יש כיום אי הפללה).
מאוריטניה: לא חוקי. העונש המחמיר ביותר על עבירת קנאביס: מוות.
מאוריציוס: לא חוקי. צעדת מחאה למען לגליזציה התקיימה ב-1999. בשיאה, זמר מוכר בשם קאיה עישן ג'וינט בציבור. הוא נעצר, ומת בתא המעצר 4 ימים מאוחר יותר.
מאלי: לא חוקי. כמו מדינות רבות אחרות ביבשת, האיסור תקף מימי השלטון הצרפתי.
מדגסקר: לא חוקי. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על שימוש בקנאביס במדגסקר לפני אלפי שנים. אחוזי השימוש גבוהים גם היום.
מוזמביק: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
מלאווי: לא חוקי. שימוש רפואי אושר ב-2020. העונש על שימוש לכל מטרה אחרת עלול להגיע ל-15 שנות מאסר.
מצרים: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עונש מאסר. האכיפה, כפי שיעידו המבקרים בסיני, היא לא תמיד אחידה.
מרוקו: לא חוקי. מיצרניות החשיש הגדולות בעולם ומהמדינות היחידות באפריקה שמאשרות שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים. האכיפה על שימוש פנאי היא לא אחידה ולעתים מינורית, אבל הענישה עלולה להיות מחמירה ביותר.
ניגריה: לא חוקי. מרכניות הקנאביס המובילות בעולם. העונש על כל עבירה עלול להגיע ל-20 שנות מאסר.
ניז'ר: לא חוקי. מוגדר כסם קשה, מקביל להרואין, קוקאין ועוד. העונש על כל עבירה עלול להגיע למאסר ממושך ביותר.
נמביה: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול להגיע ל-40 (!) שנות מאסר.
סאו טומה ופרינסיפה: לא חוקי. במדינה הקטנטה בה מתגוררים פחות אנשים מבאשוד, כל עבירה עלולה לגרור קנסות, מאסר והחרמת רכוש.
סודאן: לא חוקי. מיצרניות הקנאביס המובילות באפריקה. למרות זאת, הענישה מחמירה ביותר.
אסוואטיני (סוואזילנד): לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול להגיע ל-15 שנות מאסר.
סומליה: לא חוקי. העונש המחמיר ביותר על עבירת קנאביס: מוות.
סיירה לאון: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול להגיע ל-5 שנות מאסר.
סיישל : לא חוקי. ב-2019, 10% מאזרחי המדינה חתמו על עצומה למען לגליזציה. ההערכות הן שכרבע מתושבי האיים צורכים קנאביס באופן קבוע.
סנגל: לא חוקי. קנאביס מכונה בסנגל "ימבה". הוא זול ונפוץ במיוחד, ואף מופץ בכמויות גדולות למדינות שכנות.
צ'אד: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ואפילו עונש מאסר.
קונגו: לא חוקי. העונש המחמיר ביותר על עבירת קנאביס: מוות.
קמרון: לא חוקי. קנאביס, או "באנגה" על פי הסלנג המקומי, שימש בעבר לטיפול רפואי מסורתי ולשיכוך כאבים.
קניה: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול להגיע ל-20 שנות מאסר.
רואנדה: לא חוקי. העונש על כל עבירה עלול להגיע ל-20 שנות מאסר.
תוניסיה: לא חוקי. לתוניסיה היסטוריה של מאות שנות שימוש בקנאביס. כיום, כל עבירה עלולה לגרור עונשי מאסר כבדים.
אוסטרליה: לא חוקי. החזקה של עד 50 גרם תגרור קנס בלבד. מספר ניסיונות לקדם לגליזציה נכשלו, האחרון ב-2023.
איי מרשל: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות בשווי עשרות אלפי שקלים ועד ל-5 שנות מאסר.
איי שלמה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד 10 שנות מאסר.
ונואטו: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד 20 שנות מאסר.
טובאלו: לא חוקי. לא ידוע על שימוש בקנאביס באי הקטנטן, שמספר תושביו הוא כשני שליש ממספר התושבים בקרית טבעון.
טונגה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד 2 שנות מאסר.
מיקרונזיה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עונשי מאסר כבדים.
נאורו: לא חוקי. לא ידוע על שימוש בקנאביס באי הקטנטן, ששטחו הכולל 21 ק"מ רבוע.
ניו זילנד: לא חוקי. אחת משתי מדינות, יחד עם אוסטרליה, בהן מותר השימוש בנקאביס לצרכים רפואיים בלבד.
סמואה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד 14 שנות מאסר.
פיג'י: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד 3 חודשי מאסר.
פלאו: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ועד 8 שנות מאסר.
פפואה גינאה החדשה: לא חוקי. כל עבירה נשפטת בחומרה ועלולה להוביל ל-14 שנות מאסר - בדיוק כמו העבירה שנקראית "הומוסקסואליות".
קיריבאס: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור עד 10 שנות מאסר.
קלדוניה החדשה: לא חוקי. כל עבירה עלולה לגרור קנסות כבדים ותקופת מאסר ממושכת.
רישיון הקנאביס הרפואי בישראל הוא מסמך ממשלתי שתקף במדינה בלבד. עם זאת, חלק מהמדינות (שמאפשרות קבלת קנביס רפואי) מכבדות את הרישיון ומאפשרות כניסה עם קנאביס (ארוז בשקית סגורה). לשם כך יש תחילה לברר את המדיניות במדינת היעד באמצעות פנייה לשגרירות בישראל (שנחשבת לאשרור משפטי לכל דבר ועניין). אם המדינה מכבדת רישיון קנאביס זר יש לתרגם את הרישיון אצל נוטריון המתמחה בתרגום מסמכים ממשלתיים, ואחר כך להגיש אותו בליווי מסמכים נוספים (אבחנה רפואית, למשל) לשגרירות בישראל או להציג אותו בביקורת הגבולות לאחר הנחיתה. בכל מקרה חשוב לברר מראש מהם הנהלים בהתאם ליעד. פרטים נוספים כאן >>
צמח הקנאביס מכיל חומרים שונים, ובהם שניים בולטים: THC, שהוא הרכיב הפעיל בצמח בזכות תכונותיו הפסיכואקטיביות; וה-CBD (קנבידיול) שלו מיוחסות סגולות רפואיות. מחקרים רבים מצאו ש-CBD יכול לסייע בהקלה על תסמיני חרדה, בשיכוך כאבים, בשיפור השינה, בהתאוששות מפעילות גופנית ועוד. ה-CBD, בניגוד ל-THC, איננו ממסטל, לא ממכר ולא גורם לתופעות לוואי, ולכן נחשב חוקי לחלוטין במדינות רבות בעולם ומשמש כמרכיב מרכזי במוצרי קוסמטיקה, מזון ופנאי. לרשימה המלאה של מדינות שבהן ה-CBD חוקי >>
התוכן בכתבה זו אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי. קנביס הינו סם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים, על כל המשתמע מכך. mako אינו מעודד או ממליץ לצרוך כל חומר שהוא ולא יהיה אחראי על כל שימוש מסוג זה. כמו כן, יש לוודא מהי המדיניות הנהוגה בכל מדינה באמצעות האתרים הממשלתיים לפני ההגעה אליה.