סרטן הכבד: לאבחן בזמן, לאבחן נכון

גורמי הסיכון השכיחים למחלות כבד השתנו בחלוף השנים; "פעם היה זה וירוס צהבת מסוג C, שהיה גורם שכיח למחלת כבד כרונית, אבל הטיפול בו הפך כה יעיל שכיום כמעט כולם מחלימים מהוירוס, ולכן השכיחות שלו כגורם למחלת כבד כרונית ולסרטן כבד ירדה באופן דרסטי. במקביל, מגפת ההשמנה צמחה, והיא עלולה לגרום לכבד שומני, שעלול להוביל למחלת כבד", אומר ד"ר לאלזר, מנהל יחידת הכבד בבית החולים שערי צדק.

צהבת נגיפית כרונית הינה גורם סיכון משמעותי לסרטן הכבד, ההדבקה העיקרית מתרחשת במגע דם נגוע עם דם בריא. וירוס צהבת מסוג C מועבר בעיקר דרך מנות דם מזוהמות, במקרים של חוסר היגיינה בטיפולים רפואיים או שיתוף במזרקים, וכך התפשט. וירוס צהבת נוסף מסוג B, עובר בעיקר בלידה מהאם הנשאית או בקיום יחסי מין. צהבת נגיפית כרונית היא גורם סיכון למחלת כבד כרונית, בעלת פוטנציאל לדרדור הכבד למצב שחמתי.

מחלות רקע נוספות המהוות גורם מסכן למחלות כבד וסרטן הכבד הן סוכרת מסוג 2, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם ועודף משקל. אלו עלולים לנבא כבד שומני, ומכך למחלת כבד כרונית בעתיד. "כמובן צריכת יתר של אלכוהול גם היא עלולה לגרום למחלת כבד", מוסיף ד"ר לאלזר.

שכיחותה של מחלת הכבד השומני שלא על רקע צריכת אלכוהול עולה בשנים האחרונות. מחלת הכבד השומני היא מחלה שקטה, אין לה תסמינים ניכרים, וחלק ניכר מאיתנו כלל אינו מודע לקיומה. פעמים רבות היא מתגלה רק בשלביה המאוחרים, לעיתים כבר כשהלוקה בה נושא את מחלת הסרטן.

מחלות הרקע ואורח החיים שלנו יכולים להשפיע ולקבוע, האם אנו משתייכים לקבוצת סיכון לפגיעה בכבד ולמחלה בו. לכן, התייעצות ובדיקות קבועות אצל רופא או רופאת המשפחה חשובות כל כך למניעה ולצמצום גורמי הסיכון למחלת כבד עתידית.

שינויי אורח החיים לבריא יותר ומעבר להרגלי תזונה נכונה ופעילות גופנית קבועה, עשויים לצמצם משמעותית את הסיכון לפגיעה בכבד ולהועיל בכלל לבריאותנו.

מחלות רקע וגורמי סיכון מובנים או כאלה הנגזרים מאורח חיינו, עלולים להוביל לפגיעה בכבד. פגיעה בכבד המתבטאת לרוב בדלקת ובהצטברות של צלקת, עלולה להחמיר לשחמת הכבד. "גורם הסיכון הראשון במעלה לסרטן הכבד הוא שחמת הכבד – דרגת הצטלקות מתקדמת המביאה לשינוי ארכיטקטורת הכבד, ועלייה בלחץ במערכת הוורידית המובילה אליו", מסביר ד"ר לאלזר, ״כ-90% מכלל הגורמים לסרטן הכבד בעולם מופיעים על רקע של שחמת".

מרגע גילוי שחמת הכבד, החולים צריכים להיות במעקב וחייבים לעבור בדיקות סקר תקופתיות, על מנת לנסות לזהות התפתחות של סרטן כבד בשלב מוקדם ככל שניתן, מה שעשוי להגדיל את הסיכוי לריפוי.

"בסוגי סרטן שונים לרוב האבחון נעשה באמצעות ביופסיה. מבחינה זו, אבחון סרטן הכבד הינו ייחודי, מאחר ובנוכחות שחמת במקרים מסויימים ניתן לאבחן סרטן הכבד על ידי הדמיה", מסביר ד"ר לאלזר את ההבדל הראשון בין סרטן הכבד לסוגים אחרים.

בדיקות הסקר לחולי שחמת או כאלה הנמצאים בסיכון (חולי הפטיטיס B כרונית), נעשה המעקב על ידי בדיקת אולטרה סאונד בטן של הכבד, ובדיקות דם משלימות שעשויות לעזור באבחון. בדיקות אלו כוללות בדיקת חלבון עוברי, שבמקרה של סרטן כבד, מתקיימת הפרשה מוגברת שלו אצל כ-60% מהחולים. 

במידה והאולטרה סאונד מצביע על חשד כלשהו, נעשית למטופל בדיקת CT או MRI ייעודית, הכוללת הזרקת חומר ניגוד ובדיקה תלת שלבית. תוצאת הבדיקה מאפשרת לגלות האם מדובר בגידול סרטני ומאיזה סוג הוא, או להצביע על הצורך בביצוע ביופסיית כבד על מנת לענות על השאלות הנ״ל.

"מכלול הממצאים יכול לסמן גידול ראשוני של הכבד ללא צורך בביופסיה. אך אם הממצאים אינם חד משמעיים ניתן לבצע בדיקת הדמייה נוספות כגון MRI או ביופסיה מהממצא", מתאר ד"ר לאלזר את השלבים השונים של האבחון.

במקרים בהם נמצאות גרורות בכבד, שמקורן מאבר אחר, הרי שלא מדובר בסרטן כבד ראשוני. הגידולים הללו נראים שונה לחלוטין והטיפול בהם שונה בהתאם.

"הטיפול בסרטן כבד הוא ייחודי", מסביר ד"ר לאלזר, "אנחנו לא רק מטפלים בגידול עצמו, כמו בסרטנים אחרים, אלא מטפלים בשתי מחלות - במחלת הכבד ובסרטן הכבד במקביל. לכן רופאי הכבד מקיימים שיתוף פעולה הדוק עם הרופאים האונקולוגים המעורבים, בבואם לטפל בחולי סרטן הכבד. למרות הסרטן, במקרים מסוימים ניתן לבצע במטופל השתלת כבד. לא כולם מתאימים להשתלה, אך במידה ויוחלט על השתלה, הטיפול מחייב תזמון מדויק ומסונכרן בין מצב הכבד, מצב הגידול, ומועד ההשתלה".

בחירת הטיפול בסרטן כבד ראשוני תלוי במספר משתנים – עד כמה הכבד שחמתי, מה גודלו, מיקומו של הגידול וכמה גידולים יש בכבד בעת האבחון.

"ההחלטות על הטיפול לסרטן כבד שמתגלה בשלב מוקדם, נעשות בדיון רב תחומי עם כל העוסקים בנושא – מומחים של הפטולוגיה, כירורגיה, רדיולוגיה, אונקולוגיה ורדיו-תרפיה", מסביר פרופ' אלן בלום, מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית בהדסה עין כרם ירושלים. "במידה מסוימת, ההחלטות נלקחות על פי מצבו של המטופל אל מול מועמדותו להשתלת כבד" שזו מטרה טיפולית אחת אך לא מתאימה או נדרשת עבור כולם. 

על פי כל הנתונים, מוצעים למטופלים מספר טיפולים אזוריים אפשריים – אבלציית הגידול הנעשית על ידי החדרת המחט לגידול במטרה לחסל אותו על ידי חימום רקמת הגידול וסביבתה הקרובה לטמפרטורות קטלניות שהורגות את הרקמה הגידולית. אפשרות נוספת היא צינתור עורק הכבד, אשר הינו העורק הספציפי ממנו הגידולים מקבלים את אספקת הדם שלהם לכבד. מחדירים חומר טיפולי דרך זרם הדם, אל תוך הגידול וכך סוגרים את אספקת הדם העורקית לגידול. בכך, מתקיימת פגיעה מינימלית בכבד עצמו. לשתי השיטות יש כמה אופנים לביצוע במסגרתם נשקל מה מזריקים והיכן. לפי מצבו הרפואי של המטופל ומצב המחלה לאחר הטיפול, ניתן גם לחזור על הטיפולים.

הוצאת הגידול בניתוח גם נבחנת כאופציה כאשר מתאפשר, "לעיתים הטיפולים מחליפים את הטיפול התרופתי, ולעיתים נעשים בשילוב או לפני הטיפולים התרופתיים עצמם. כל החלטה היא של כלל הרופאים מהדיסציפלינות השונות, והיא אינדיבידואלית ומותאמת אישית", אומר פרופ' בלום.

במקרים מסוימים יעברו המטופלים גם טיפול ברדיותרפיה – קרינה חוץ גופית – הכל בהתאם למצב המטופל ולמצב המחלה בכבד. השאיפה היא תמיד לדאוג להארכת החיים ושיפור איכות חייו לצד שליטה על הגידול וכאשר מתאים לנסות ולהכין את המטופל להשתלת כבד. "יש לציין, שהזמן שעובר בין האבחנה להשתלה משתנה בין מטופל למטופל", אומר פרופ' בלום.

פרופ' בלום ממליץ למטופלים בסרטן כבד ראשוני להיות מטופלים במרכז שמציע את כל האפשרויות הטיפוליות, כולל השתלה מכיוון ששם יוכלו לראות אותם ולהתאים את הטיפול באופן הוליסטי.

בנוסף, ישנם טיפולים תרופתיים מערכתיים אשר יועדו עד לאחרונה רק לטיפול במחלה המתקדמת, ונבחנים כעת במחקרים גם כאופציות טיפוליות משלימות למחלה שמתגלה בשלב מוקדם יותר. למשל, לאחרונה פורסם כי נמצאה יעילות למשלב תרופות גם למניעת חזרתה של המחלה לאחר ניתוח, כך שגם בשלב מחלה זה אנו בתקווה לאופציות טיפוליות נוספות בעתיד.

מתי נותנים לחולה טיפולים מערכתיים? "טיפולים מערכתיים הם אלה שמגיעים לכל מקום בגוף, בניגוד לטיפולים מקומיים", מסביר ד"ר עופר מרגלית, אונקולוג בכיר, מומחה לגידולי מערכת העיכול בבית החולים שיבא, תל השומר. ד"ר מרגלית מרחיב: "כשיש מחלה ממוקדת באיבר מסוים, יינתן טיפול מקומי, אך כשאי אפשר לטפל מקומית, נאלצים לתת טיפול לכל הגוף וזה טיפול מערכתי. החסרון של הטיפול יכול להיות בכך שתופעות הלוואי ישפיעו על מערכות נוספות בגוף מלבד הכבד, ואילו היתרון המשמעותי הוא שהוא יכול לטפל בגידולים במידה ונמצא בכמה מוקדים, באמצעות החומר התרופתי".

בשנים האחרונות חלו מספר חידושים והתפתחויות טיפוליות. עד לפני מספר שנים הטיפולים התרופתיים עבור סרטן כבד היו תרופות שהאריכו חיים בחודשים ספורים בלבד. "לאחרונה נכנסה לשימוש וזמינה למטופלים קבוצת תרופות נוספת. מדובר למעשה במשלב של אימונותרפיה ותרופה ביולוגית נוספת, שהראה תועלת בכרבע עד שליש מהמטופלים המתמודדים עם סרטן כבד גרורתי, עם תגובות ממושכות בחלק מהם" ציין ד"ר מרגלית. "למעשה האימונותרפיה הביאה ל'אימון' של תאי הגוף ומערכת החיסון שלו כדי להילחם בתאי הגידול".  ד"ר מרגלית מדגיש שהטיפול ניתן בשגרה בשנים האחרונות, והעתיד על פי ד"ר מרגלית, נראה אופטימי. "יש רצון לשפר כל הזמן את התוצאות. יש כרגע הרבה מאוד מחקרים שנערכים על משלבי תרופות במצבי המחלה השונים. התקווה שהמספר הרב של המחקרים האלה כנראה יניבו תוצאות יעילות לריפוי וטיפול בשלבים ראשוניים במחלה וכן עוד אפשרויות טיפול בשלבים מתקדמים של סרטן הכבד", הוא אומר לסיום.