לונג קוביד: המדריך המלא

צילום: fizkes, shutterstock

לונג-קוביד (המכונה גם פוסט-קורונה, קורונה מתמשכת, קורונה כרונית) הוא מצב שבו תסמיני מחלה שונים  מלווים אנשים שחלו בקורונה במשך שבועות, חודשים ואף שנים לאחר ההחלמה. לפי ההגדרה המקובלת, הסובלים מלונג קוביד הם המחלימים אשר מדווחים על תסמינים שנמשכים למעלה  מחודש מאז אובחנה המחלה בגופם. מכיוון שהקורונה הוא מגפה חדשה יחסית, המחקר על אודותיה נמצא עדיין בחיתוליו, וכך גם המחקר על השפעותיה לטווח הארוך. אולם הנתונים המצטברים מלמדים על המגוון הרחב של תסמיני הלונג-קוביד, על תפוצת המחלה ועל גורמי סיכון אפשריים.

צילום: fizkes, Shutterstock

מרבית המחקרים מצביעים על כך שנשים סובלות מלונג קוביד בשיעור גדול יותר מאשר גברים, ובפרט נשים בגילים 30-70. אנשים נוספים שנמצאים בקבוצת הסיכון, על פי מחקרים שונים, הם אלו אשר סובלים מאסתמה, מעודף משקל, מיתר לחץ דם, ממחלות פסיכיאטריות ומדיכוי חיסוני.

מחקר מקיף שנערך בארה"ב בקרב למעלה מ-200 חולים במשך 2-3 חודשים זיהה ארבעה גורמים שמנבאים בסבירות גבוהה את הופעתו של לונג קוביד בקרב מחלימי קורונה: רמות גבוהות של רנ"א נגיפי בדם בשלבים הראשונים של ההידבקות בקורונה; התפתחות נוגדנים עצמיים אשר תוקפים את רקמות הגוף; התעוררותו של נגיף אפשטיין-בר – וירוס נפוץ מאוד אשר גורם למחלת הנשיקה אצל מקצת האנשים ונשאר רדום אצל מרביתם; וחולי סוכרת מסוג 2.

מחקרים מצאו שהסיכוי של מחוסנים לסבול מלונג קוביד נמוך בכ-50 אחוז משל מחלימים שאינם מחוסנים. עם זאת, במחקר אמריקאי שנעשה על קרוב ל-34 בני אדם נטען שהחיסון מפחית את הסיכוי לסבול מהמחלה ב-15 אחוזים בלבד.

צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

כמו הקורונה עצמה, גם הקורונה המתמשכת נפוצה בקרב ילדים פחות מאשר בקרב מבוגרים. עפ"י מטא-אנליזה של מחקרים מרחבי העולם שפורסמה במרץ האחרון, אחד מכל ארבעה ילדים שחלו בקורונה יפתח גם תסמיני לונג קוביד. דניאל גריפין, מומחה למחלות מידבקות מאוניברסיטת קולומביה, העריך ששיעור הסובלים מלונג קוביד בקרב ילדים אמריקאיים נע בין חמישה לעשרה אחוזים – כלומר, לפחות חצי מיליון ילדים.

על פי סקר שביצע משרד הבריאות ובחן קרוב ל-14 אלף ילדים בגילי 3-18, למעלה מ-11% מהחולים סבלו בהמשך מלונג קוביד. בגילי 12-18 נמשכו התסמינים זמן ארוך יותר (לעיתים במשך חצי שנה) מאשר בגילים צעירים יותר. בין התסמינים הבולטים שהזכירו ההורים אשר תושאלו בסקר: כאב, חולשה כללית, ישנוניות וירידה בפעילות. במרפאה לטיפול בהשפעות ארוכות הטווח של הקורונה שהוקמה בביה"ח לילדים שניידר זוהו תסמינים של קוצר נשימה, כאבים בחזה, קשיי ריכוז, פגיעה בזיכרון והחמרה של טיקים, וכן פגיעה במערכת העיכול, אובדן חוש טעם וחוש ריח, ירידה במשקל ונשירת שיער. כ-60% מהילדים סיפרו כי תפקודם היומיומי נפגע כתוצאה מהמחלה. ד"ר רועי ורונה מקופ"ח כללית טוען כי מכיוון שעיקר התסמינים הם קוגניטיביים, הסיכוי להתאושש מהם בגיל צעיר גבוה.

צילום: S_L, shutterstock

עד לאחרונה פעלו בבתי החולים מרפאות ייעודיות לסובלים מלונג קוביד, אולם אלו נסגרו. "הטיפול כיום מתמקד בבעיה עצמה, בהקלה על התסמין בהתאם לסוג המומחיות הנדרש", מסביר ד"ר ורונה. "הטיפולים יכולים להיות פארא-רפואיים ולכלול תרגול בפיזיותרפיה שמסייע במקרים של מצוקה נשימתית או בבעיות בתנועה, טיפולים בריפוי בעיסוק, ולעתים גם כאלה הכוללים שימוש בתרופות סטרואידיות". בסימפטומים כמו קוצר נשימה ועייפות מומלץ (לאחר שלילת גורמים אחרים) לבצע פעילות גופנית בעצימות נמוכה ובעליית קושי הדרגתית. פיזיותרפיה, שיקום ריאתי ושיקום סיבולת עשוי לעזור לסובלים מתסמינים קשים יותר. פגיעות קוגניטיביות (כמו קשיי ריכוז וזיכרון) דורשים הערכה במכון לריפוי בעיסוק ושיקום במידת הצורך. בכל מקרה מומלץ להיוועץ ברופא, וחשוב לזכור כי חקר המחלה עדיין נמצא בראשיתו ומתפתח כל העת.

* התוכן אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.