גידול סרטני שמתחיל לשגשג בריאה של אדם איננו מורגש. סימנים כמו שיעול מרובה, קוצר נשימה ולעיתים גם ליחה דמית יבואו לידי ביטוי בשלבים שבהם המחלה כבר מתקדמת. "החלק הארי של החולים יגיעו אלינו מרופאי המשפחה לאחר שבצילום חזה שנעשה בעקבות אותם תסמינים יעלה חשד", מספר פרופ' דוד שטרית, פולמונולוג ומנהל מחלקת ריאות בבית החולים מאיר. "המטופלים יגיעו עם CT חזה, ומשם יהיה עלינו להחליט כיצד להתקדם לאבחנה בדרך המהירה ביותר". כיום ישנה בדיקת סקר שנקראת CT בקרינה נמוכה, שמטרתה לאבחן סרטן ריאה בשלב מוקדם באוכלוסייה בסיכון, עוד לפני שהחלו הסימפטומים, ובכך להגדיל את סיכויי הצלחת הטיפול ואף את האפשרות לריפוי.
פרופ' רפאלי מספרת כי פעמים רבות מגיעים אליה בעקבות מחלות שמתגלות במקרה. "יכול להיות חולה שהתבקש לבצע צילום חזה או CT מסיבה אחרת ובו נמצא איזה ממצא. כשעולה ממצא זה מגיע לרופא המשפחה, והוא ממשיך לעבד את המקרה ולרוב יבחר להפנות את המטופל להמשך בירור אצל הפולמונולוג".

"יש למעשה שתי משימות ברגע שמזהים ממצא", אומרת פרופ' רפאלי, "משימה אחת היא להגדיר מהו הממצא הזה, איך קוראים לו, האם הוא סרטני או לא סרטני, ואם כן איזה סוג. אם מצאנו שמדובר בממצא סרטני, יהיה עלינו לקבוע מהי דרגת היקף הפיזור של המחלה. אלו שני הנתונים הבסיסיים שאיתם מתקדמים".

"כשמטופל מגיע אליי אני מתחיל בתשאול מפורט: האם החולה מעשן, כמה זמן ומה כמות הסיגריות היומית או האם בהיסטוריה התעסוקתית נחשף לחומרים מזיקים, שכן לכל הדברים האלה יש השפעה על הסיכוי שמדובר בנגע ממאיר", מסביר פרופ' שטרית. "לזה מצרפים גם נתוני גיל וסיפור משפחתי, עוברים על ההדמיות שהגיע איתן ולעיתים אף נפנה את המטופל לביצוע בדיקת תפקודי ריאות כדי לבחון מה היכולת הריאתית של החולה. מתוך המידע הזה יהיה עלינו להחליט מה תהיה הפרוצדורה האבחנתית של החולה".

המשך האבחון כולל לקיחת ביופסיה ובדיקות הדמיה, לרבות PET-CT ו־MRI מוח. ד"ר הדס גנץ סורוצקי, אונקולוגית בכירה במרכז לרפואת הסרטן בבית החולים שיבא, תל השומר, מסבירה: "לעיתים, כבר בשלב שבו עולה חשד לממצא ריאתי ממאיר, החולה יישלח לאבחון מהיר אצלנו. מטופלים שמגיעים ליחידה לאבחון מהיר עוברים את הבירור ההדמייתי המלא וכן ביופסיה ושליחת בקשה לבירור מולקולרי, ומשם הם יגיעו לאונקולוג מומחה מיחידת הריאות להחלטה טיפולית על בסיס כל אלו".

לאחר שנאספו התוצאות של כלל הבדיקות שנעשו, הן יעלו לדיון בישיבת ה־Tumor Board השבועית לצורך קבלת החלטה טיפולית. הטיפול בסרטן ריאה כולל בתוכו שלוש אסטרטגיות טיפוליות עיקריות הנקבעות על פי שלב המחלה ומצב החולה, ובמקרים רבים משתלבות ותומכות זו בזו: ההליך הכירורגי, הטיפול הקרינתי והטיפול התרופתי. "בהחלטה האם לגשת להליך הכירורגי עלינו לשאול שתי שאלות: האם הגידול נתיח והאם החולה נתיח. גידול נתיח הוא גידול שעוד לא שלח גרורות לבלוטות מרוחקות או מקומות מרוחקים", מספרת פרופ' רפאלי. "במקרה כזה אבדוק את מצב החולה, אם הוא נתיח – האם יש מחלות רקע, מהו מצבו התפקודי ומה מצב תפקודי הריאות. לרוב, החולים שמגיעים אלינו לכירורגיה הם חולים מעשנים וייתכנו ברקע מחלות אחרות, ולכן חשוב לי לבדוק האם ישנה די רזרבה ריאתית כדי לבצע כריתה".

כ־60% עד 70% מהחולים בסרטן ריאה יגיעו בשלב כזה או אחר לטיפול קרינתי. "הטיפול הקרינתי הוא טיפול שבו על פי רוב נעשה שימוש בקרני גמא, במטרה להשמיד או להקטין את הגידול", מספר ד"ר נסראללה. לקראת כל טיפול קרינתי יעבור המטופל בדיקת סימולציה באמצעות CT עם חומר ניגוד, כדי לדמות את טיפול הקרינה לפני ביצועו. תוצאות ה־CT מושוות לתוצאות בדיקת ה־PET-CT ולאחר מכן מוגשות לפיזיקאי הרפואי להכנת תוכנית הקרינה. המטרה לייצר תוכנית שבה הגידול מקבל את מנת הקרינה האופטימלית מבלי לפגוע באזורים אחרים בגוף. התוכנית נבדקת כדי להבטיח שהיא יעילה ובטוחה".

במקרים שבהם נדרש טיפול תרופתי, אם כטיפול טרום ניתוח, טיפול משלים לניתוח או כשאין מקום לניתוח, הוא יינתן על ידי האונקולוג.ית. אפשרויות הטיפול התרופתי כוללות שלוש קבוצות טיפול עיקריות – הטיפולים הכימותרפיים, הטיפולים ממוקדי מטרה והטיפולים באימונותרפיה. "בנוסף נבחנת אפשרות לטיפול במסגרת מחקר קליני שכן זוהי תמיד אפשרות רצויה", מספרת ד"ר גנץ סורוצקי.

כשמדובר במחלה אשר התגלתה בשלבים המוקדמים, בהם הגידול עדיין אינו מפושט וניתן לניתוח, מטרת הטיפול היא הגדלת הסיכוי לריפוי. בשלב זה נכנסים שיקולים ואפשרויות טיפול שונות אשר עולות לדיון בישיבה. אם נקבע כי המטופל נמצא במצב תפקודי טוב, הוא יכול להיות מועמד לעבור ניתוח כירורגי להסרת הגידול מהריאה. כאן הכירורג חזה, יחד עם הצוות הרב־תחומי יחליט האם הגידול אכן נתיח ואם כן, איזה סוג ניתוח עליו לעבור. כמו כן יוחלט יחד עם כל הצוות הרב־‏תחומי האם המטופל צריך לקבל גם טיפול תרופתי טרום ניתוחי או טיפול תרופתי משלים, משמר, לאחר הניתוח. כיום ישנה היכולת לבדוק ברקמת גידול שנלקחה בזמן הניתוח האם יש בגידול מאפיינים ספציפיים בהם אנו יכולים לטפל, זו בעצם הרפואה המותאמת אישית. עם ההתקדמות הגדולה בשנים האחרונות בחקר מחלות הסרטן, נוסף מגוון גדול יותר של טיפולים תרופתיים כגון אימונותרפיה וטיפולים מכווני מטרה, אשר הוכיחו הפחתה בסיכון להישנות המחלה ובכך טיפולים אלו מגדילים את הסיכוי לריפוי.

עד לפני כעשור ניתוחים אלו היו מורכבים ובוצעו באמצעות פתיחת חזה ולוו בהתאוששות ארוכה וכואבת. "היום כ־90% מהניתוחים הללו המבוצעים בישראל נעשים בשיטות זעיר־פולשניות הכוללות ניתוחי וידאו או ניתוחים רובוטיים באמצעות רובוט ", מספרת פרופ' רפאלי. "עדיין מדובר בהליך מורכב, מאחר שהניתוח נעשה באזור כלי הדם של הריאה, ולכן יש צורך במיומנות גבוה מאוד מצד הכירורג. שיטות אלו שינו לחלוטין את התאוששות החולים לאחר הניתוח. אנחנו רואים כיום הרבה פחות סיבוכים, הרבה פחות כאב ואשפוזים שהתקצרו וחולים שמשתחררים הביתה ימים ספורים לאחר מכן. גם שיטת ההרדמה שהשתפרה והיכולת לשלוט בכאב לאחר הניתוח הביאו לכך שהניתוחים הללו נראים היום לגמרי אחרת", אומרת פרופ' רפאלי.

ישנם כאמור מקרים שבהם הגידול נתיח אך המטופל אינו כשיר לניתוח או אינו מעוניין לעבור ניתוח. "עד לפני כמה שנים לא הייתה חלופה טובה לניתוח שתספק את אותן תוצאות, עד שהגיע הטיפול הקרינתי הסטריאוטקטי: טיפול המספק קרינה במנה גבוהה וממוקדת למטרה תוך שמירה על מנות נמוכות משמעותית לרקמות הסמוכות. כל זה כדי להשמיד את הגידול ובו בזמן למנוע תופעות לוואי קשות", מספר ד"ר נסראללה. על פי ד"ר נסראללה, תוצאות הטיפול הקרינתי הסטריאוטקטי טובות מאוד ואף שוות לתוצאות הניתוח ובאחוז גדול מהמקרים מאפשרות ריפוי.

"במחלה מקומית לא נתיחה הטיפול המקובל הוא טיפול כימו־קרינתי. במקרים אלו לא מדובר בקרינה ממוקדת אלא בטיפול ממושך שניתן חמישה ימים בשבוע במשך כשישה עד שבעה שבועות במנות קטנות. המטרה היא לאפשר לרקמה הבריאה שסביב הגידול לתקן את הנזק מהקרינה, ובכך להביא ליותר נזק לגידול ופחות לרקמות הבריאות". כיום, כפי שמספר ד"ר נסראללה, החלו לטפל בחולים מתאימים בתום הטיפול הכימו-קרינתי בטיפול משמר נוסף, מה שהגדיל את שיעור ההישרדות בקרב חולים אלו.

חולים המאובחנים בשלב 4 (מחלה גרורתית), יגיעו לאונקולוג לרוב מפוחדים, עם הרבה חששות וחוסר וודאות, מבולבלים מאוד, כשהם מוצפים במידע, כולל מידע שאינו מדויק מהאינטרנט ואינם יודעים מה צופן העתיד. "כשמטופל מגיע אליי, חשוב לי להבין מה הוסבר לו עד כה ולהציג לו את הדברים בצורה ברורה. נעבור על ההדמיות ונדבר על שלב המחלה. בשלב 4 המשמעות היא שישנה מחלה מרוחקת/גרורתית, לדוגמה: גרורות בכבד, בעצמות ולעיתים במוח. הרבה פעמים המטופלים שואלים אם יש מקום לניתוח, ועליי להסביר שבאופן עקרוני, וכמובן שיש מקרים יוצאים מן הכלל, שלב 4 הוא שלב שבו המחלה איננה נתיחה", מספרת ד"ר גנץ־סורוצקי, "אלא שכיום, שלב 4 הוא כן שלב שבו המחלה ניתנת לטיפול. נכון שלרוב לא מדובר בריפוי, אבל עם מגוון הטיפולים השונים והמשלבים שיש בידינו אנחנו יכולים במקרים רבים להפוך את המחלה למחלה כרונית".

"הדגימות שנלקחו בביופסיה בזמן האבחון נשלחות לבדיקה גנומית מקיפה ולבדיקת חלבון PD-L1. מטרת הבדיקות היא לבחון האם קיים שינוי מולקולרי שעבורו ישנו טיפול ממוקד מטרה. במקרים שבהם לא מאותר שינוי גנומי לטיפול מכוון מטרה, הטיפול יכלול טיפול אימונותרפי או אימונותרפי משולב עם כימותרפיה", מסבירה ד"ר גנץ־סורוצקי.

בנוסף, הטיפול הקרינתי מאפשר בשלבים אלו להקל על החולה. "אם חולה סובל מגרורה בעצם והכאב מונע ממנו ללכת, הטיפול הקרינתי יכול להקטין את הגרורה ולהחזיר לחולה את יכולת ההליכה", מספר ד"ר נסראללה.
"בשנים האחרונות אני רואה כיצד עוד ועוד חולי סרטן ריאה עם מחלה גרורתית מגיבים מצוין לטיפולים, ישנם אפילו כאלה שמחלתם נעלמת", מוסיפה ד"ר גנץ סורוצקי. "כמובן שמדובר באחוזים בודדים והרוב לא יגיעו לריפוי מלא, אך בעזרת הטיפולים שלנו אנחנו יכולים להאריך חיים באופן משמעותי. כיום סרטן ריאה היא מחלה שניתן להפוך לכרונית עם איכות חיים טובה. חלק מהמטופלים שלנו מנהלים אורך חיים כמעט תקין לחלוטין, ממשיכים לעבוד, יוצאים לבלות וטסים לחו"ל, תוך כדי טיפול אונקולוגי פעיל. חשוב מאוד לשמור על אופטימיות, לנסות לנהל שגרה ולהתקדם לאורך המסע עם תקווה".