"הידעתם? ישראלים עולים מדי שנה כ-3 קילו רק בתקופת החגים (!), כך שמי שלא מאזן את עצמו לאחר מכן, עלול למצוא את עצמו תוך שנה עם הרבה יותר.

מה עושים? קודם כל מה לא: לא מחפשים דיאטות, גימיקים, קיצורי דרך, כל אותם פתרונות בזק שבהם יורדים מהר ומעלים כפול.

מה שכן חשוב לעשות הוא להפנים שמדובר בכל שינוי אורח החיים.  כלומר – לעשות ספורט כל יום בחיים ולא רק כי אכלנו הרבה, לאכול בריא כל החיים ולא לצום רק אחרי ארוחה מוגזמת או אחרי שעלינו על המשקל ונבהלנו מהמספר, להימנע מחטיפים מעובדים תמיד (!), להכניס לגוף רק מזון שמטיב איתו, ללמוד יותר מה בריא ולהפסיק להתעסק עם דיאטות של מפורסמים. העשירו את הארוחות בירקות ופירות, עשו ספורט, אכלו במידה ואל תתפוצצו בארוחות והפסיקו לאכול לפחות 4 שעות לפני השינה.

כולם יודעים היום שכדי לשמור על המשקל – עלינו לדאוג להכניס פחות קלוריות ולשרוף יותר, אבל זה לא רק עניין קלורי. יש גם עניין של הידיעה מנין מגיעות הקלוריות ומתי. השנה בוחרים באורח חיים בריא ולא בדיאטה".

**שרון ינובסקי קפלן, נטורופתית ומאמנת כושר

"כולנו יודעים שהנוכחות שלנו בחיי הילדים היא חשובה ונטולת תחליף, ואין ספק שרוב ההורים יעידו על עצמם שהורות היא התפקיד המשמעותי ביותר של חייהם. אבל במבחן התוצאה, בשגרה העמוסה לנו כל כך, אנחנו לא תמיד מצליחים.

אז מה עושים? קחו את תחילת השנה כהזדמנות ליצירת הרגל חדש: קבעו יום בשבוע ושריינו אותו ביומן כפגישה לכל דבר. ביום הזה חזרו מוקדם ותהיו נטו רק עם הילדים, ללא הסחות דעת לרבות הטלפון הנייד. אפשר שביום הזה תכינו ותאכלו ארוחה משפחתית משותפת או שתקדישו אותו ל'דייט' בסבב כל פעם זמן 1:1 עם ילד אחר, או החלטה על יומיים בשבוע שבהם צועדים יחד למסגרת החינוכית, שני
ערבים בשבוע שתתחייבו להקריא לילד ספר, או שתסכמו יחד את היום וכדומה.

"לנוכחות בפועל אפשר, רצוי וכדאי להוסיף גם נוכחות בעקיפין. כך, למשל, תקפידו על 'פולו אפ' לסיפורים שהילדים מספרים: 'אז אחרי שהשלמתם אתמול, איך היה לפגוש היום את יותם?', הילדה מעבירה מצגת על הזמרת האהובה עליה? התעניינו ובדקו איתה עוד לפני שאתם חוזרים הביתה איך עבר. כך הילדים ירגישו שמה שעובר עליהם, מעניין אתכם, שהם חשובים לכם וימשיכו לשתף אתכם".

**שני יעקבי ברמן, יועצת ומדריכת הורים בשילוב פענוח ציורים

"כל אדם שחווה זוגיות טובה יודע איזה מקור אנרגיה ועוצמה מופלאה זה יכול להיות. כשיש לכם פרטנר לחיים שאפשר לסמוך עליו, שיהווה אוזן קשבת, משענת, ושותף לבילויים ולרגעים של צחוק או בכי ויקבל אתכם כמו שאתם - החיים הרבה יותר מלאים, טובים ובטוחים.

"אבל למציאות יש נטייה להיכנס בין החלומות, והחיים לא פעם לוחצים עליכם מכל הכיוונים, כשהעבודה לא נגמרת והילדים צריכים אתכם והבירוקרטיה נערמת והבית דורש ניקיון והמקרר משווע לקניות – הזוגיות היא הדבר הראשון שנדחק לשוליים. היא כבר שם, מובנת מאליה, תחכה כשנצליח לסיים לג'נגל בין כל הכדורים שמסתובבים באוויר חיינו בכל רגע נתון. אלא שזאת טעות קריטית.

הזוגיות אינה מובנת מאליה ולא תמיד תחכה שם. היא דורשת השקעה, היא דורשת זמן, היא דורשת שיח עקבי וקבוע. מה עושים? משקיעים בה.

פנו זמן קבוע בכל שבוע שהוא רק שלכם, בין אם לבילוי בחוץ או בבית.

תקשרו האחד עם השני: תשאלו, תתעניינו האחד בשנייה, ביום שחלף, בכל דבר ועניין כדי שלא תרגישו שקופים.

השאירו פתקים אחד לשני או שלחו הודעה עם שיר. אלו הדברים הקטנים כל כך שמשאירים את האש בוערת, גם אם על אש קטנה. השקיעו בזוגיות, היא תחזיר לכם המון בחזרה".

**דניאל הרוש, מגשר עסקי ומשפחתי במשרד המגשרים נדב נישרי

"אם ניסיתם כל דיאטה כלכלית אפשרית בספר והמינוס רק העמיק, זה כבר לא השלב לספר לעצמכם ש'כולם במינוס'. כל אחד מאיתנו הוא בעיה של עצמו וכדאי שנפתור את הבעיות שלנו ולא ניתן להן להחמיר.

בואו נבדיל בין להיכנס למינוס (כלומר, להחמיר את המצב הקיים) ובין לסגור את המינוס. רוב האנשים מתבלבלים וחושבים שברגע שיפסיקו לחיות מעל לגובה המשכורת שלהם, המינוס הקיים ייסגר מעצמו (הוא לא). כך שתוכנית הפעולה שלכם תהיה דו שלבית: שלב אחד שבו אתם מבינים איך לחיות רק על הכסף הקיים, והשלב השני שבו אתם מחליטים איך לסגור את המינוס שכבר ישנו.

איך לחיות רק על ההכנסה שיש? גם פה יש שתי גישות: הראשונה, לצמצם את כל מה שהוא לא הכרחי. השנייה היא להתחיל להכניס יותר. אני ממליצה לערבב ביניהן: לצמצם את ההוצאות עד כמה שאפשר – וגם להוסיף הכנסות. בואו נשים את הדברים על השולחן: שום דבר טוב לא יקרה עם הכסף שלכם אם לא תיקחו אותו בידיים. זה דורש השקעה של זמן ובעיקר להתעניין ולהיות אקטיביים בניהולו. מכירים את זה שאתם ממש רוצים ללכת לחדר כושר, אבל כל בוקר יש לכם סיבה מעולה למה לא? גם פה. אם תמיד יש סיבה מצוינת להוציא את הכסף, הוא ייצא.

שלושה דברים שכדאי לעשות כשאתם מחליטים לצמצם את ההוצאות: לעבור על ההוצאות שלכם, להחליט על יעד צמצום (זה יכול להיות 200 שקלים בחודש ויכול להיות 5,000 – הכל תלוי במצב ההוצאות שלכם) ולבנות תקציב מהודק. זו תהיה תוכנית הפעולה שתנחה אתכם במהלך החודש איך להוציא את הכסף.

שלושה דברים שכדאי לעשות כדי להגדיל את ההכנסות: לגבות כספים שחייבים לכם, למצוא את הדרך הכי קלה להכניס עוד מהעבודה הנוכחית שלכם (העלאה? שעות נוספות? קידום?) ולהציע את הכישורים שלכם כפרילנסרים מחוץ לשעות העבודה, גם לחברים בעבודה. 

ברגע שתצליחו להגיע לאיזון בין ההכנסות להוצאות ותפסיקו להגדיל כל חודש את המינוס – תוכלו לגשת ליעד השאפתני הבא שלכם: לסגור את המינוס הקיים".

**שרון בירקמן, מטפלת פיננסית מאני תראפי

"אין דבר שקשה יותר מלשנות מהרגלים, ובעיקר כשהם כל כך מוטמעים אצלנו, ואף מספקים לנו עונג, גם אם רגעי. עם זאת חשוב לזכור את מה שקורה אחרי אותה תחושה רגעית ולהבין מדוע כדאי לנו לשנות את ההרגלים שלנו, אחרת תמיד יהיה לנו נוח להמשיך באותם הרגלים כשתגיע השעה לזלול, ובמקרה הזה בלילה.

חשוב להבין שאכילה בלילה גורמת לגוף שלנו לדלקתיות גבוהה, להזדקן בטרם עת, לרעב מוגבר בבוקר ולעייפות במשך היום שגורמת לאכילת יתר ולהשמנה. מעוניינים בכל אלו? אם לא, פשוט תפסיקו עם זה!

קחו החלטה מודעת ומושכלת, אכלו נכון במהלך היום. זה לא פשוט כי הגוף התרגל לנשנוש הלילה, אבל מחקרים הראו שכדי לשנות הרגל מסוים, כדאי להתמיד בו לפחות 21 ימים. השקיעו בעצמכם השנה לפחות את הימים הללו. עדיין מתקשים להיגמל מנשנוש לילה? עשו לעצמכם טובה ולפחות עברו לשקדים או אדממה".

**שרון ינובסקי קפלו, נטורפתית ומאמנת כושר

"מאז שהפכתי לאימא בעצמי, הבנתי משהו מאוד חשוב - עד כמה האושר שלנו ושל הילדים שלנו משפיע על סבא וסבתא והמשפחה המורחבת. כשאנחנו שמחים - הם שמחים ומתרגשים איתנו, יש בזה משהו מדבק, וכנ"ל גם להפך. אז איך אפשר להשקיע יותר בקשר?

פתחו קבוצה:  אם עדיין אין לכם קבוצת ווטסאפ משפחתית עם הסבא, הסבתא והדודים, זה בדיוק הזמן לפתוח אחת כזאת. אם הילדים הם בקבוצת גיל מתאימה, אפשר ורצוי כמובן לשתף גם אותם.

בקבוצה, הקפידו לשלוח אחת ליום-יומיים תמונות מחוויות היום יום שלכם עם הילדים, תמונה של הילדים אוכלים, משחקים או אפילו תמונה מהדרך לעבודה שלכם יכולה להעלות חיוך, לשמח אותם ולגרום להם להרגיש מעורבים ולאפשר נושאים לשיחה המשותפת הבאה שלכם.

הזמינו אלבום תמונות: אם אתם נוהגים להכין עבורכם אלבום דיגיטלי לסיכום חוויה/יום הולדת/שנה קלנדרית, הזמינו עותק נוסף עבורם. לחלופין, רכשו אלבום כיסים שמכיל הרבה תמונות - ותנו לילדים לקשט את העטיפה, לבחור את התמונות שתשלחו להדפסה ואפילו לסדר אותם באלבום עצמו. אחת לכמה חודשים, מומלץ להדפיס תמונות חדשות ולהמשיך לעדכן להם את האלבום.

קבעו מסורת: נניח אחת לשבועיים, רצוי ביום קבוע, תכינו ביחד עם הילדים עוגה ותזמינו אליכם את סבא וסבתא לקפה/שוקו/תה ועוגה. לא מכירה מישהו שלא ישמח לפינוק כזה".

**שני יעקבי ברמן, יועצת ומדריכת הורים בשילוב פענוח ציורים

"ישבתם עם עצמכם, הסתכלתם לכסף בלבן של העין והחלטתם (תוך זמזום 'אוהב להיות בבית') שהשנה אין מה לצאת לנופש בקיץ. ואז הגיע יולי, וכולם מעלים תמונות בבגדי ים. באוגוסט המצב כבר הופך לבלתי נסבל ואתם מוצאים את עצמכם משלמים הרבה מעבר לכל פרופורציה תמורת שלושה לילות בצימר 'מפנק' או במלון שהיו זמינים בהתרעה הקצרה הזו וגם פיצו את עצמם וגבו מכם פי שניים.

המשימה שלכם, אם תבחרו לקבל אותה, היא לסגור את חופשת הקיץ שלכם עד פסח. מה עושים?

נצלו את חודשי החורף לחשוב על כל החופשות שאליהן יצאתם: מאיזו חזרתם עם הזיכרונות הכי טובים? מה באותה חופשה גרם לכם להרגיש כל כך טוב? איפה הייתם? ממה הכי נהניתם? מה פחות עבד? מה בא לכם לנסות השנה? כתבו לעצמכם את כל הנקודות האלה, כי זו החופשה שתכוונו אליה.

אחרי שהבנתם מה כן, הגיע הזמן להבין מה לא: בחרו יעד גיאוגרפי ובנו רשימת עלויות: לינה, נסיעות, טיסה, דיוטי פרי, אוכל, שופינג, תקשורת. לפחות חצי שנה מראש, התחילו לברר את העלויות של החופשה הזו. זה יהיה השלב שבו תיאלצו גם להתפשר קצת, אבל לא יותר מדי כי הכל עדיין פתוח.

עכשיו, כשיש לכם חצי שנה ואתם יודעים כמה בערך זה עולה, התחילו לגבש אסטרטגיה כלכלית: תשלומים בכרטיס אשראי? הלוואה? אולי אתם מצפים לסכום כסף כלשהו? נכון, לא אידיאלי לממן חופשה באמצעות הלוואה, אבל עוד פחות אידיאלי לממן אותה בהלוואה ברגע האחרון באוגוסט ולשלם פי כמה. זה גם השלב לברר מתי הכי כדאי להזמין את המרכיבים השונים. למשל, לנצל מבצעי טיסות או באנדלים של מלון ורכב.

ומה אם הקורונה תפתיע אתכם (או סתם בלת"ם יומיים לפני החופשה)? ודאו מראש את מדיניות ההחזרים ואם יש אופציה – מומלץ וחשוב מאוד גם לעשות ביטוח למקרי ביטול".

**שרון בירקמן, מטפלת פיננסית מאני תראפי

"ראשית נבין איך בכלל מצליחים לשתות מים? אחת השיטות שעוזרות למי שלא אוהב לשתות מים היא להוסיף טעמים עדינים וטבעיים למים דרך לימון, נענע, מלפפונים, תפוזים, פירות יער או אבטיח.

בנוסף, אם קשה לכם לשתות מים, הוסיפו פירות ירקות, שייקים ומיצים טבעיים מירקות לתפריט ובכך תזדקקו לפחות מים. זכרו – מיץ ממותק אינו תחליף ראוי למים.

וכעת לכמות: אני טוענת שמה שחשוב יותר הוא האיכות ולא הכמות. אין שום מחקר שטוען כי עלינו להעמיס מים בכמויות, הנכון הוא לשתות מים כשאנחנו צמאים, כמו למשל אחרי פעילות גופנית או כשאנחנו חשופים לחום. העניין הוא להחליף את השתייה הממותקת במים ולשתות מים ממקור איכותי, ועדיף לא מבקבוקי פלסטיק. מחקרים מצאו חלקיקי פלסטיק בבקבוקי המים שלנו ולכן החשיבות היום היא לא רק לדחוף מים, אלא לדאוג לאיכות המים.

הורידו מהראש שלכם את המחשבה שיש לדחוף מים,  הקשיבו לגוף ושתו בשעת הצורך.

אם אתם מאלו שלא צמאים לעולם, הקפידו לשתות מים בבוקר ובמהלך היום כ-8 כוסות מים. ככל שאדם אוכל יותר פירות וירקות שעשירים במים, הוא זקוק לפחות מים במשך היום. מומלץ להפריד מים מהארוחה לפחות חצי שעה".

**שרון ינובסקי קפלן, נטורופתית ומאמנת כושר

"רגש נחיתות הוא תפיסה עצמית של אדם את עצמו כפחות מוכשר או פחות מוצלח מאחרים. אולי זה יכול להמריץ לעשייה והישגיות ותחרותיות. אך לרוב מדובר בחוויה קשה, של ערך עצמי נמוך, הימנעות ממצבים מסוימים, דחיינות, חיפוש אישורים והערכה מהסביבה שכן האדם מציב את עצמו בתחתית הסולם וזה קשה מאוד.

לכן, להורים שבינינו, מומלץ להתחיל ממש מראשית הדרך, לעודד את הילדים, לטעת בהם הרגשה שהם אהובים, מועילים ותורמים למשפחה ולבית בדרכם ולפי יכולתם, ולהתפעל מהם. לעודד ולחזק את העשייה ואת הצעדים הקטנים שלהם בכל משימה שהם ניצבים מולה.

לבוגרים שבינינו, חשוב ללמוד לוותר על ההשוואתיות ולהימנע ממנה. כל אדם הוא יחיד, ייחודי ומיוחד בדרכו. זה מבטל את הצורך לחפש אישורים והערכה, מצמצם את הרגישות לביקורת, ומאפשר עשייה והתפתחות ממקום שלם, רגוע ובטוח בעצמו, ולפיכך גם ההישגים משתפרים בכל מעגלי החיים: החברתי, המשפחתי, המקצועי והתעסוקתי".

**ליאת גולדשטיין, פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים וחברה בקהילת המטפלים SOMEBUDDY

"רוצים לרוץ ובכל שנה דוחים את הקץ? חפשו השראה ומוטיבציה מאחרים, ומצאו סיבות טובות למה בעצם אתם רוצים לרוץ.

זכרו שריצה מועילה לנשימה, מחזקת את מערכת החיסון, ובוודאות תגרום לכם להיראות צעירים ולהיות בריאים יותר והיא בחינם עם כוכבית.

עשו את הצעדים הראשונים שמקדימים לריצה: רכשו נעליים מחייבות ויפות שלא תרגישו בנוח להזניח בצד, הירשמו לקבוצת ריצה מחייבת או שתקבעו עם אדם שממש לא תרצו להבריז לו. חפשו דברים שיחייבו אתכם לתהליך, השאר כבר יקרה לבד.

חשוב להתחיל לרוץ בהדרגה על מנת למנוע פציעות ולהתאבזר בידע אודות ריצה למתחילים. חשוב להתחיל לרוץ עם הכוונה.

ואיך תרוצו את הקילומטרים הראשונים? פשוט תחליטו ותצאו לדרך, אבל קחו איתכם תכנית לדרך. כשיש מטרה ברורה ואתם חדורים להגשמתה, הרבה יותר קל לצאת לדרך. כל מה שאתם צריכים זה ללמוד איך עושים את זה מאיש מקצוע. יש היום מדריכים רבים גם באינטרנט ואפליקציות שמלוות אתכם עד ליעד.

אם זו הפעם הראשונה שלכם, חשוב ללמוד היטב איך עושים את זה ולקחת שותף או יותר לדרך. זכרו לעשות כל דבר בהדרגה על מנת למנוע פציעות וחשוב מאוד לעשות אימוני כוח כדי לשמור על הגוף ולחזקו".

**שרון ינובסקי קפלן, נטורופתית ומאמנת כושר

"אחת הבעיות הכי גדולות שלנו היא שאנחנו לא באמת יודעים למתוח את הגבול בין עבודה לבית. רובנו גוררים את העבודה הביתה ואת הבית לעבודה, מה שיוצר אצלנו שחיקה משמעותית. התיאוריה אומרת שאם בבית נהיה 100% בבית ובעבודה נהיה 100% בעבודה – הכול יהיה בסדר. המציאות, לעומת זאת, יותר מבולגנת. אנחנו לא מפסיקים להיות עצמנו רק כי יום העבודה התחיל או נגמר, ולכן אנחנו סוחבים איתנו את מה שמטריד אותנו ממקום למקום.

היכולת לאזן עבודה ובית תלויה ביכולת שלכם להשלים את המטלות השונות בכל אחד מהתפקידים האלה. במילים אחרות, כדי להצליח לאזן עבודה ובית – עליכם להגדיר במדויק משימות בכל תחום עם לוחות זמנים ריאליים. ברגע שלוחות הזמנים לא ריאליים, ברגע שאין רשימה סגורה של משימות קטנות וברות ביצוע, ברגע שצצים בלת"מים בלי סוף – הגלישה בין התחומים תהיה בלתי נמנעת ובסופו של דבר גם הביצועים שלכם ייפגעו.

אחרי שהגדרתם (בכתב!) את כל המשימות שמחכות לכם לשבוע הקרוב, קחו על עצמכם את אלה שבהן יש לכישורים שלכם יתרון. במילים אחרות, אם אתם שונאים לדבר בטלפון, אל תתנדבו לעשות שיחות בירור. אם אתם לא טובים באקסל, נסו לראות אם עובד אחר יכול לבצע את המשימה במקומכם. בצעו במיידי משימות קטנות שלא אורכות יותר מעשר דקות ומחקו אותן מהרשימה.

לאחר מכן, חפשו כיסי זמן לביצוע מטלות שלא דורשות ריכוז גבוה מדי. נצלו שעות מתות (מחכים לישיבה? שימו וי על עוד מטלות קטנות כמו תשלום חשבונות או פתיחת קריאת שירות) והגדירו לעצמכם פרקי זמן קבועים למשימות שאחרת לא תגיעו אליהן, כמו לימוד חומר מקצועי או ספורט.

הכי חשוב: הגדירו שעה ביום שבה 'נופל לכם העט', ואל תוותרו עליה. בין אם מדובר בשלוש אחה"צ או בעשר בלילה. צריכה להיות שעה כלשהי שבה, למעט במקרים חריגים ביותר, אתם פשוט מפנים את המוח ממטלות ומשימות, ביתיות או מקצועיות, ועוברים למצב מנוחה".

**שרון בירקמן, מטפלת פיננסית מאני תראפי

"כתיבה דורשת מרחב פנימי, זמן והתמסרות, כמו גם חיבור עמוק לנפש. כל מי שלקח סדנת כתיבה בחייו יודע שהמשפט הראשון הנאמר שם הוא שיש להקדיש לכתיבה לפחות כמה דקות ביום. וזה נכון מאוד, ממש כמו שלא ניתן לרוץ מרתון בלי אימון יומיומי.

מה עושים?

זמינות המחשב או מחברת הכתיבה תמיד צריכים להיות בהישג יד. מקום הכתיבה צריך להיות נוח ומותאם לכותב.

עשו ספורט או מדיטציה: הליכה נמרצת, ריצה או יוגה. אני מאוד מאמין בתרומה שיש לחיבור של גוף אל הנפש. ממקום זה אנו מגיעים לכתיבה הרבה יותר פתוחים וחדים.

מוזה היא שמועה רחוקה. אל תחכו לה. נכון יותר יהיה להקליד מילים ומחשבות, להשתהות איתם לזמן הנכון ואז לשוב לטקסט ולערוך בנחת רוח. בלי שתשימו לב, לפתע יופיע מולכם טקסט כתוב היטב.

השריר החזק ביותר הוא ההתמדה. יש להתמיד יום יום. אבל מאידך לא להיות נוקשים מידי, חשוב ליהנות מהתהליך.

לוקיישן איז אברית'ינג. סלון, מטבח, חוף ים, מדבר או בית קפה. בכל מקום שבו אתה מניח את מקלדתך, זהו בית הכתיבה שלך".

**דרור שגב, מרצה וסופר, מחבר רבי המכר - "חוצה", "ילד מקולקל" ו"אין לי מספיק מילים בגוף"

"שוב ושוב אנחנו מבטיחים לעצמנו, שהשנה לא נצעק יותר על הילדים, ושוב ושוב אנחנו נכשלים בזה. למה? כי אף אחד לא נתן לנו כלים להחליף את הצעקות במשהו אחר. ואז, מה שקורה הוא, שאנחנו מנסים להתאפק לא לצעוק, וכשאנחנו מתאפקים יותר מדי זמן - בורח לנו בלי שליטה.

נכון שלא נוכל להפסיק לכעוס על הילדים מעתה ועד עולם (וגם לא צריך או נכון לא להראות כעס בבית), אבל כדי להצליח לעמוד בהחלטה של לא לצעוק, כדאי שנלמד כלים לניהול הורות שהם לא צעקות.

מה עושים: אם בכל פעם, במקום לצעוק על הילדים, נלחש, נגלה שבהרבה מצבים, הורדת הטון שלנו מוציאה את העוקץ מהמצב.

אפשר ללמוד ולהשתמש בעוד כלים גם תודעתיים וגם פרקטיים, אבל הדבר הכי חשוב לזכור הוא שכדאי לנו לא לצעוק כי צעקות הן אחד הגורמים המרכזיים בהורות מודרנית לתחושת השפלה ואובדן ביטחון של ילדים. אז אם אתם רוצים לגדל ילדים עם ביטחון עצמי - תעשו לעצמכם טובה ודברו השנה חלש".

**אלה שלומוביץ', מנחת הורים וצוותי חינוך

"קחו איתכם ספר בתיק לכל מקום. כמעט תמיד צריך באיזשהו שלב לחכות למישהו או למשהו, ודי עם הטוויטר. אני תמיד דואגת שאחד הספרים שאני קוראת יהיה קל לנשיאה – קטן ובכריכה רכה. הספר העבה יותר יחכה ליד המיטה.

הירשמו לספרייה. תמיד נחמד לקפוץ למקום קריר ושקט, לשאוב קצת השראה, לחטוף נזיפה או המלצה מהספרנית ולצאת עם תעסוקה, גם לילדים. וזה בחינם.

קראו כל יום לפני השינה. אפילו עמוד או שניים ביום. מנהג שכשמתחילים איתו אי אפשר להיפרד ממנו. גם ככה מומלץ לא להסתכל על מסכים לשנת לילה מספקת, וזו באמת הדרך הכי נעימה להחליק לטובה.

ואיך למצוא ספר שהולם אתכם? בדיוק כמו שמוצאים סדרה או סרט. מנסים. אפילו שתי פסקאות, בהתחלה, באמצע, לא משנה, יגלו לכם אם אתם מתחברים. שואלים. חברים שמכירים אתכם, קבוצות שממליצות בפייסבוק, רשימות הספרים הכי טובים באתרים יכולות לעזור גם הן. ואל תרגישו חובה להמשיך בכוח, יש מספיק ספרים שנהנים מהם מכל מילה ואין זמן לבזבז, כדור הארץ לא הולך להחזיק לנצח".

**קליה מור, עיתונאית וסופרת

"סקס גורם להנאה, מחזק את הביטחון ועל הדרך גם מציף אותנו בהורמונים טובים. ובכל זאת סקס טוב לא נמדד בכמות אלא באיכות. סקס שנעשה ללא חיבור עם האדם האחר משאיר אותנו חלולים ומרוקנים ואילו סקס טוב שנעשה מתוך חיבור אמיתי מביא אותנו לשיאים חדשים. על כן ההצעה שלי לשנה הבאה היא לבחור לעשות יותר סקס טוב ואיכותי ולא רק יותר סקס.

הדרך לעשיית סקס טוב יכולה להיות מרגשת ומעוררת אפילו יותר מהסקס עצמו. ככל שנעז לשאול יחד עם הפרטנר/ית שלנו מהי מיניות עבורו, מה אנחנו מרגישים במהלך עשיית האהבה וככל שנדע להקשיב לפרטנר שלנו (אבל באמת להקשיב) כך נגלה עולם חדש שהיה פה תמיד ורק ציפה להתגלות.

כדי שכל הטוב הזה יקרה וכדי שבאמת נעשה השנה יותר סקס טוב ואיכותי אנחנו צריכים קודם לכן להשיל מעל עצמנו את דפוסי החשיבה שלמדנו מצפייה בפורנו ומהסרטים ההוליוודיים. עלינו להתעמק במשמעות של מיניות והחיבור שהיא מייצרת לנו עם אדם אחר. עלינו לרצות להכיר את הרבדים הכמוסים שבמעשה האהבה ולהעז לצלול לשיח אינטימי עם הפרטנר שלנו.

ככל שנעמיק בתהליך נגלה עד כמה מעט אנו מבינים על מיניות ונרצה לחקור בה עוד ועוד. בין היתר נוכל לגלות שגמירה היא לא מטרה ושמעשה האהבה יכול להימשך גם שעות ארוכות. שמותר לקחת הפסקה ושמותר ואף מומלץ לשתף ולדבר תוך כדי. המחקר האישי והזוגי מתאים מאוד לאלו מאיתנו שנמצאים בזוגיות ורוצים לשפר ולחזק אותה וגם לאלו מאיתנו שמחפשים אהבה וחיבור עמוק עם אדם אחר".

**נדב נישרי, מגשר גירושין ומשפחה. מחבר הספרים להתגרש בשלום ושותפות חדשה

"תמיד רציתם לדעת לבשל, אבל אתם לא יודעים איך להתחיל? התחילו בתחקיר: צפו בתוכניות בישול או סרטוני אוכל והתמקדו בטכניקות השונות: אפשר ללמוד המון מהתבוננות במקצוענים איך למשל לשים בצק, איך מקפלים קצפת, מקפיצים במחבת ועוד. אפשר גם לצפות במישהו מהמשפחה או החברים או אפילו לבקש ממישהו לעשות לכם שיעור פרטי שיעזור לכם להתחיל.

דאגו שיהיה לכם משקל מטבח, מד נפח וכוסות מדידה. כל עוד תהיו מדויקים בכמויות שרשומות במתכון - אין סיבה שלא יצליח לכם.

לפני ההכנה תמיד ודאו שיש לכם את כל המרכיבים וקראו את המתכון מההתחלה ועד הסוף.

אל תאלתרו או תחליפו מרכיב במתכון רק כי נתקעתם באמצע בלי. רוצים לשנות משהו במתכון? נסו לשאול את המחבר/ת במה ניתן להחליף או בדקו בתגובות אולי מישהו כבר שאל על זה.

יש היום בשוק מגוון של מכשירים חשמליים שיודעים לבשל, לטגן, לצלות, לאפות ועוד. ברוב המקרים מקבלים בעצם כמה מכשירים במכשיר אחד. זה פתרון מעולה למי שלא רוצה להשקיע בקנייה של תנור, טוסטר, מיקרו וגם גז. המכשירים לרוב מגיעים עם הנחיות מדויקות לזמן וטמפרטורה לבישול כל סוג של מזון וזמן ההכנה בהם קצר יחסית.

אל תקפצו גבוה למתכונים מסובכים של עוגות בשלוש קומות. תתחילו בפשוט, הנה כמה מתכונים קלים להתחלה:
חצ'פורי פיתה 
מאפה פיצה מהיר וקליל
מאפינס שוקולד מהיר 

**שרון ברקוביץ, בלוגרית אוכל ובעלת הבלוג berko made

"אני קוראת את הכותרת וזה קצת עצוב שאנחנו צריכים להזכיר לעצמנו לצחוק, לא? צחוק הוא פורמט של הגוף, וזה אמור לקרות באופן טבעי. זה לא כמו כל הברכות האלה 'שהשנה הזאת תהיה קלילה וזורמת...' ואז שנת קורונה, שהזורמת היחידה היתה כמות האלכוהול בדם כדי להפיג את 'הקלילות'.

צחוק תלוי רק בנו, אפילו בלי קשר למצב. פעם שאלתי את סבתא שלי אם היה הומור בשואה, והיא מיד סיפרה לי איך היא ואחותה צחקו על מר גורלן ברגעים שאי אפשר לדמיין, ונדהמתי מזה. כמה זה בסיסי וטבוע בנו. אז למצוא על מה לצחוק תמיד אפשר, אבל האם אפשר להתחייב על זה? יש נוסחה כזאת שפתאום הכל מצחיק? אם כתבתי מלא חחחחחחח זה נחשב? אגב הבסטי של הומור זה 'לא לקחת את עצמנו יותר מדי ברצינות' ואני הכי אוהבת לצחוק בדיעבד על דברים שבאותו רגע לא הצחיקו אותי בכלל, זה כמו תרפיה כזאת.

נסו את זה בבית: פרקו לגורמים מצבים וצחקו על איך הייתם באותו הרגע, איך הבכתם, התביישתם, יצאתם קטנים וכעורים. בין אם זה בריב עם בן הזוג, בשאגה על הילדים, בהערות מטומטמות של אנשים, או ברגעי קנאה קשים. לצחוק על עצמנו זה משחרר. זה דווקא כן מקליל ואחר כך בטח יותר זורם. אז אולי צריך לדייק את ההבטחה לשנה החדשה - שנבכה ושנדע לצחוק על זה אחר כך. מה אומרים?

ואם בכל זאת אתם רוצים להוסיף צחוק באילוץ, ברגע: צרכו תוכן שמצחיק אתכם. צפו בסרטונים וקטעי סטנדאפ (יש כל כך הרבה מבחר בנטפליקס/יוטיוב) לפני השינה צפו בפרק של 'משיח' או 'קופה ראשית', שימו לכם 'טייכר וזרחוביץ'' באוזניות שתמיד מעלים חיוך. שבו עם הילדים ותנו להם לספר סיפורים או לעשות חיקויים של ההורים – מסתבר שזה אחד הדברים היותר קורעים שיש. שימו מוזיקה בבית ותרקדו מוזר. נשמע מוזר אבל נענוע ישבן תמיד עושה את העבודה, ולכו להופעות סטנדאפ! אני משוחדת, אבל אין כמו לשבת באולם ולצחוק עם עוד אנשים, זה אחד הדברים הטובים שיש!"

**נגה ד'אנג'לי, סטנדאפיסטית, קומיקאית ויוצרת תוכן

"כשאנו עומדים מול מצב שמפחיד אותנו, אנחנו בדרך כלל מתכווצים. על מנת לעשות פעולה, עלינו לעבור ממצב כיווץ – להתרחבות. ממצב שהפחד 'מחליט' עבורנו למצב שאנחנו אלה ש'מחליטים' לאן לנתבו. איך עושים את זה? ב-3 שלבים פשוטים?

הכרה – שלב ההכרה ברגש הוא התחנה הראשונה ביכולת לנתב אותו כרצוננו. כדאי לזהות בדיוק את מקור הפחד, לדוג': אני מפחד/ת לאבד שליטה, מפחד/ת להיפגע, מפחד/ת להיכשל וכיו"ב.

לגיטימציה – אחרי שהכרנו בפחד, חשוב לתת לו את הלגיטימציה. מותר לפחד. זו לא חולשה. יש הבדל בין להרגיש פחד ובין להיות פחדן.

מקום – זה השלב לזהות את המקום בגוף שמושפע מהפחד ולתת תשומת לב לתחושה באזור.

עשר נשימות עמוקות לאזור המכווץ בגוף יביאו אליו רוח חדשה, התרחבות ורכות, ויאפשרו חיבור לעוצמה פנימית ולמשאבים בלתי תלויים".

**סתוית פריימן, פסיכותרפיסטית ומפתחת שיטת ארבעת האלמנטים, חברה בקהילת המטפלים SOMEBUDDY

"איך עושים את זה? להתלבש נכון יותר זה דרך חיים, קצת כמו לאכול בריא יותר, לעשות יותר כושר וכדומה. תתחילו מלהוציא את כל הג'אנק מהארון - כשאני אומרת ג'אנק אני מתכוונת לאותם 80% בגדים שאתם משאירים בארון ולא לובשים: הג'ינס מהתיכון, השמלה היקרה מלפני 20 שנה, ומה נשמע עם החולצה שהתמלאה בחורים? ברור לכם שהיא לעולם לא תחזור להיות מה שהיא היתה.

אחרי שהוצאתם את הג'אנק מהארון, נעבור לדמות שאתם רואים כשאתם מביטים במראה: אותה דמות שאתם כל הזמן שואפים שתהיה גבוהה, חטובה, שזופה, רזה וצעירה יותר. כדי שתצליחו להתלבש נכון יותר, חשוב להפסיק לנסות לשנות את הדמות הזו ולהתחיל לשנות את המחשבות שיש לכם על הדמות הזו. הזכירו לעצמכם כמה אתם יפים כמו שאתם עכשיו, וזה רק עניין של הדגשת החלקים היפים וטשטוש מה שפחות נראה לכם.

הוסיפו צבע וגזרות מעניינות. אל תחששו להתלבש 'יפה מדי' או 'צבעוני מדי': לבשו מה שנעים לכם וכיף ולכם וזה שעושה לכם שמח. לעתים זה יהיה שחור, אבל נסו את קשת הצבעים".

**כרמית קזז, סטייליסטית

"רגשי נחיתות הם תוצאה של השוואות. מי מאיתנו לא חווה בילדותו השוואה? כמה סבל ורגשות של קנאה וכישלון יש בניסיון חסר הסיכוי להשוות את עצמי למישהו אחר. הרי כל אחד מאיתנו הוא ייחודי ובנוי ממיליוני חלקים וגוונים.

לכן הטיפ המובהק שלי לקבלה העצמית הוא די להשוואות. זכרו: לכל אחד מאיתנו יש מקום ויש תפקיד משלו. אם ננסה להשוות את עצמנו למישהו אחד, לא נוכל לקיים את ייעודנו המדויק.

התייחסו אל עצמכם בחמלה, ממש כפי שהייתם מתייחסים לילדכם. אנחנו, על כל פגמינו ופחדינו, נבחרנו להיות כאן בעולם בדיוק כפי שאנו. קומו בבוקר, הביטו במראה ואמרו מילת הוקרה. לא נולדנו להיות מושלמים, אך ביכולתנו להיות שלמים".

**ענת ריבלין, עובדת סוציאלית קלינית, מומחית בהתמכרויות ומטפלת emdr מוסמכת מקהילת sombuddy

"הרשו לי לנפץ את המיתוס כבר בהתחלה: לחיות בצורה מודעת יותר לסביבה זה לא תמיד זול יותר. זה יכול להיות זול יותר, אבל לפעמים בטווח הקצר מדובר בהוצאה די כבדה: ביגוד איכותי וציוד טוב, אפילו מיד שנייה, יכולים לעלות לא מעט. ובכל זאת, זה ישתלם בטווח הארוך. הנה חמישה דברים שאפשר לעשות כבר עכשיו כדי להיות טובים יותר לסביבה:

• הזמינו פחות אוכל מבחוץ: כמו כל שינוי, גם את השינוי הזה כדאי להחיל בהדרגה. המעבר מהזמנת אוכל להכנה עצמית דורש תכנון מוקדם, רכישת מזון ממוקדת כדי להימנע מזריקה והצטיידות במטבח שיש לה עלויות של זמן וכסף. הנה מה שתחסכו: דלק (לכם או לשליח), אריזות, זמן בהמתנה, טעויות במילוי ההזמנה. תהיה לכם גם הזדמנות נהדרת להכניס שינויים מיטיבים לתזונה שלכם, שזה עוד רווח קטן עבורכם.

• קנו בגדים שהם בול, לא אולי ולא על יד: העולם עבר להזמנה מהאינטרנט, וכך קורה שגם את הבגדים הרבה מאיתנו מזמינים שם. הבעיה עם בגדים שנראים טוב בתמונות היא שקשה לנו לדמיין איך הבד ירגיש לנו על העור או איך הבגד נראה במציאות, לא כל שכן עלינו. צמצמו את אחוז הטעויות בארון באמצעות זה שתחליטו שלא קונים בגד בלי למדוד, ועדיף מחנות יד שנייה עם סחורה טובה.

• חישבו במונחי מלתחה, לא פריטים בודדים: הרגע הזה שרואים פריט יפה שפשוט חייב להיות שלכם? זה הרגע שבו קניתם משהו שאין לכם מושג אם אי פעם יראה אור יום עליכם. לפעמים תגיעו הביתה ותגלו שכבר יש לכם משהו דומה, לפעמים הדבר היפה פשוט לא יתאים לשום דבר אחר אצלכם בארון. וזה לא רק לגבינו המבוגרים – זה קורה גם כשאנחנו קונים לילדים. כשעוברים לחשוב על מלתחה, כלומר – לקנות רק דברים שיודעים מראש שחסרים בארון – יש הרבה פחות "נפילות". אם תצליחו לקנות לפחות את חלקם מיד שנייה ובאיכות מצוינת – הרווח כפול. אגב, זה עובד גם עם צעצועים לילדים: חשבו על "קולקציית הצעצועים" שתרצו עבור הילד, במקום לקנות משהו קטן בכל פעם שנכנסתם לחנות צעצועים.

• לא חייבים לקנות הכל, בטח לא בחנות: אצל רובנו האוטומט הוא שאם מתעורר צורך במשהו (כי אין לנו או מפני שהיה והתקלקל), אנחנו פותרים אותו באמצעות קנייה בחנות. צריך לזכור שלא כל דבר אנחנו צריכים להחזיק בבית. אולי אפשר לקבל בהשאלה? אולי יש שירות ציבורי שייתן לנו מענה (למשל, תחבורה ציבורית במקום להחזיק רכב)? אולי אפשר לקנות ביחד עם עוד מישהו ולחלוק בשימוש? כמובן, עדיף לתקן חפצים מקולקלים שיש לכם או להשיג את מה שחסר או בלתי ניתן לתיקון מיד שנייה.

• אוכלים טו גו? קחו את האוכל שלכם מהבית: "התחושה הזו שרעב קופץ עלינו משום מקום ואנחנו לא ערוכים אליו היא בהכרח תחושה שגורמת לנו לבזבז כסף, לעשות שימוש באריזות מיותרות ולצרוך הרבה יותר קלוריות ממה שתכננו. הפתרון הוא פשוט למדי: דאגו תמיד לצאת מהבית עם בקבוק מים רב פעמי וקופסת אוכל. הגזמנו? לפחות דאגו לכמה תמרים ואגוזים. בכך עזרתם לעצמכם וגם לעולם. הכי ווין ווין". 

**שרון בירקמן, מטפלת פיננסית מאני תראפי

"אנשים עם דימוי עצמי נמוך נוטים לחשוב על עצמם מחשבות שליליות, להפחית מההישגים שלהם, להשוות את עצמם לאחרים ולוותר מראש על הזדמנויות מתוך ידיעה שלבטח יכשלו. ולכן זה מה שאעשה השנה כדי לפתח אצלי דימוי עצמי חיובי ותודעת הצלחה:

אפסיק להצטנע - צניעות נתפסת לרוב כתכונה מבורכת וחיובית, אך לאורך זמן היא גורמת לנו לזלזל בהישגים שלנו ולהקטין את עצמנו ולכן קודם כל אכיר בהישגים שלי, אברך עליהם ולא אשכח לציין אותם בביטחון וללא בושה לבוס שלי, לחברים ולסביבה.
‏

אסכים להתנסות - הימנעות מנחמת ומייצרת תחושת ביטחון, אך רק לפרק זמן קצר ובעיקר מקבעת חרדה ותחושת מסוגלות נמוכה ולכן אסכים לנסות ולהתנסות, במקרה הכי גרוע, אצליח.
‏

אקפיד על דיבור פנימי חיובי - אמנע לחלוטין משימוש במילים מקטינות ופוגעניות כלפי עצמי ואאמץ דיבור חיובי מכבד, חומל ומעצים כי מגיע לי טוב.

ומה בנוגע לילדינו? השנה כדי לפתח דימוי עצמי חיובי ותודעת הצלחה אצל הילד שלי זה מה שאעשה:
הקשבה - מעניקה לנו תחושה של חשיבות ומשמעות ולכן אהיה בפניות להקשיב למה שיש לו לשתף ואמנע מלבטל את דבריו או לסתור אותם.

עידוד - מזכיר לנו את הכוחות הפנימיים שלנו כשאנחנו בשיא השפל וחושבים מחשבות מקטינות על עצמנו ולכן אזכיר לו הצלחות קטנות שלו, במיוחד כאלו שלא האמין בעצמו ובכל זאת הצליח בהם.
‏

ייחודיות - מוסיפה לנו ערך וביטחון ולכן אזהה אצלו תכונות והתנהגויות ייחודיות ואדגיש אותם בפניו, במיוחד ברגעי משבר".

****אולגה אברמוב, מומחית לפיתוח דימוי עצמי חיובי ותודעת הצלחה, חברה בקהילת המטפלים SOMEBUDDY