סקר השכר של ההייטק

בפעם הראשונה בענף: tech12 בשיתוף קהילת ההייטק הגדולה בישראל "צרות בהייטק", מביאים את נתוני סקר השכר והתנאים, שנערך בקרב 6,000 עובדי ועובדות הייטק. טבלאות שכר, נתוני ותק, תנאים, אופציות וחלוקה למקצועות: כל נתוני האמת מהשטח ותשובות לכל השאלות

בפעם הראשונה בענף: tech12 בשיתוף קהילת ההייטק הגדולה בישראל "צרות בהייטק", מביאים את נתוני סקר השכר והתנאים, שנערך בקרב 6,000 עובדי ועובדות הייטק. טבלאות שכר, נתוני ותק, תנאים, אופציות וחלוקה למקצועות: כל נתוני האמת מהשטח ותשובות לכל השאלות

אז מהו השכר הממוצע בהייטק?

השכר בהייטק הישראלי היה בשנים האחרונות מקור לקשת שלמה של אמוציות: קנאה, סקפטיות, כעס, שמחה, תסכול, גאווה. אבל המידע על השכר בענף התבסס, לרוב, על סקרים מצומצמים, ולעתים מוטים למעלה או למטה, בהתאם לאינטרס של הגוף הסוקר. לא משהו שאפשר באמצעותו להשוות בין התנאים של מפתחת ותיקה בחברה גדולה לבין איש HR צעיר בסטארט אפ שעוד לא גייס כסף.


סקר השכר שלפניכם הוא סקר אחר. את 6,000 השאלונים של הסקר שלנו - המקיף ביותר בתעשיה - ניתחו הייטקיסטים מתנדבים, שניתוח דאטה הוא חלק מהיום-יום המקצועי שלהם, בהובלת מנהלי קבוצת "צרות בהייטק", ארבל זינגר וערן יעקובוביץ'. הפרדנו בין עובדי פיתוח - למשל, מתכנתים - לבין מקצועות לא טכניים, כגון אנשי ונשות שיווק, משאבי אנוש, מכירות ועוד; במטרה להביא את הנתונים המדוייקים ביותר שאפשר. באופן לא מפתיע, בשל הביקוש האדיר שלהם בשוק, עובדי פיתוח הם עדיין שיאני השכר בתעשיה עם שכר ממוצע של 32 אלף שקל בחודש. במקצועות הלא טכניים השכר מתקרב היום ל-27 אלף שקל, בממוצע. נזכיר שהסכומים האלה גבוהים פי 2.5 לפחות מהשכר הממוצע במשק.



האם המשבר ישפיע לרעה על רמות השכר בתעשייה?


לכתבה המלאה ב-tech12 >>

הכלל הראשון בהייטק:
אל תסתכלו רק על השכר

התגמול בתעשיה מורכב מ-2 אלמנטים: שכר חודשי קבוע (ממוצע של כ-32 אלף שקל לחודש), ומרכיב מנייתי, שגם הוא מתחלק ל-2: אופציות, שזו האפשרות לרכוש את המניות של החברה במחיר מוזל; או מניות, שזה מענק שמקבלים עובדים מחברות שכבר נסחרות בבורסה.

הבעיה עם המודל הזה, שעבד היטב בשנתיים האחרונות וגרם להייטקיסטים רבים להתעשר בתקופה שבה השוק גאה, היא שפרט לשכר, גם האופציות וגם המניות תלויות בהצלחת החברה. בחודשים האחרונים, חברות ישראליות רבות מחקו בבורסה עשרות רבות של אחוזים משוויין, מה שגרם לכך שעובדים רבים מצאו את האופציות שלהם "מחוץ לכסף" (כלומר, שהמחיר המוזל שבו קיבלו את האפשרות לקנות מניה - יקר יותר ממחיר המניה בשטח), ואת המניות שלהם מכווצות.


בגרפים שלנו אפשר לראות בבירור שחברות קטנות, עם 20-100 עובדים, נותנות מענק אופציות נדיב לעובדים שלהם, בדרך כלל מתוך הנחה שהקמה של סטארט אפ היא אירוע עם רכיב סיכון לא מבוטל, אבל הסיכוי הוא ששווי החברה יטוס למעלה. אצל חברות גדולות ומבוססות, רכיב הסיכון יורד - ולכן גם מענק האופציות או המניות בדרך כלל מתבצע מדובר בהיקפים נמוכים יותר. בכל מקרה לאור המצב בשוק, חברות רבות כיום נותנות לעובדים לבחור את תמהיל חבילת התגמול שלהם.


הצ'ופרים של ההייטק:
כמה תקבלו אם תביאו חבר לעבוד בחברה?

חוץ משכר, מניות ואופציות, התנאים בהייטק מורכבים מצ'ופרים רבים שלא תמיד מאפיינים סקטורים אחרים במשק.

צ'ופר אטרקטיבי הוא בונוס "חבר מביא חבר". הממוצע בתעשיה להבאת חברים לחברה הוא 6,661 שקל, כך לפי הסקר שלנו, ויש גם חברות שמציעות סכומים גבוהים הרבה יותר למשרות זהב.


בנוסף, תנאי העבודה מהבית מאוד נדיבים: רבע מהמשיבים בסקר דיווחו שלחברה כלל אין מדיניות עבודה מהבית או מהמשרד, והם גמישים לעבוד מאיפה שירצו. 24% דיווחו על עד שלושה ימים מהבית, וכ-20% על יומיים מהבית.


הטבה נוספת שמתחילה לתפוס תאוצה היא ימי חופש ללא הגבלה: 6% מהנשאלים בסקר דיווחו שזה המצב בחברה שהם עובדים בה.  


וכמובן, איך אפשר בלי תןביס וכרטיסי האכלה שונים, שעומד על ממוצע של 47 שקלים ליום.

כמה מרוויחים בהייטק? זה מאוד משתנה מתפקיד לתפקיד



ההייטק מצמצם את פערי השכר:
נשים בתפקידי פיתוח מרוויחות "רק" 17% פחות מגברים

מצב הנשים בהייטק הישראלי לא מזהיר. לפי דוח רשות החדשנות שפורסם השנה, נשים מהוות כ-33% מהעובדים בתעשייה, אבל מכהנות ב-28% מהתפקידים הטכנולוגיים בלבד. רובן, לפי הדוח, עובדות בתפקידי משאבי אנוש, שיווק, ייעוץ משפטי וכספים. נשים מהוות 9.4% מהמנכ"לים שהקימו חברות וגייסו רק 4% מההון שזרם לתעשייה. המשמעות היא ש-96% מההון בתעשייה גוייס על ידי גברים.

החדשות הטובות שעולות מסקר השכר האמיתי של ההייטק, הן שפערי השכר בהייטק הישראלי קטנים מהממוצע הכללי במשק שעומד על 32%. נשים בתפקידי פיתוח, תפקידים טכניים - מצמצמות את מרבית הפער ממקביליהן הגברים, ומרוויחות 83% מגבר בתפקיד שלהן. במקצועות הלא טכניים, שבהן כאמור נמצאות רוב הנשים בהייטק, הפער מתרחב ל-23%.


אחת הסיבות האפשריות לכך היא שהביקוש הגדול לתפקידי פיתוח יוצר שקיפות ורגולציה טבעית בתחום. התפקידים ברובם מוגדרים היטב, כמו גם הניסיון וההשכלה - והתוצאה היא משכורות מוסדרות יותר. לעומת זאת ככל שההגדרות נזילות יותר - בהגדרת התפקיד, בציפיות, בדרישות ואפילו בבכירות, יש יותר מקום לפערי שכר ולהטיות לבוא לידי ביטוי. המסקנה היא שחלק מהותי מסגירת פערי השכר המגדריים היא שקיפות לגבי תנאי ההעסקה. 


סיבה נוספת למשכורות הקרובות יותר בין גברים ונשים בהייטק היא היקף המשרה. מחקר של מרכז טאוב זוקף 57% מפער השכר לרעת נשים להיקף משרה, שלפעמים במקרה של נשים היא חלקית ועל כן השכר עבורה נמוך יותר. הנתון הזה פחות רלוונטי להייטק הישראלי, שבו משרה מלאה היא הסטנדרט.

הסטארט אפ שלך לא יושב בתל אביב?
צפה ל-20% פחות שכר

מפתיע לגלות שהשכר במרכזי הייטק בצפון, כמו יוקנעם וחיפה, דומה לשכר ברמת גן, גבעתיים, בת ים וחולון. גם במקרה הזה אין לאיזור החיוג השפעה, אלא לאופי החברות: בצפון יושבת כמה ענקיות חומרה שמתחרות על טאלנט משובח, כמו אנבידיה ביקנעם (מלאנוקס לשעבר) ואינטל, רפאל, אלביט ו-AWS (אמזון) בחיפה.

אחת הסיבות למשכורות הגבוהות בתל אביב היא החברות הגלובליות, שמשלמות את המשכורות הגבוהות בשוק. גוגל, אמזון, פייסבוק – כולן בחרו בתל אביב, וגם מיקרוסופט שביתה הראשון בארץ היה בהרצליה, שהיתה פעם בירת ההייטק של ישראל, זרמה עם הזרם והקימה מרכז מו"פ נוסף בתל אביב.


מדהים לגלות שגם בתוך תל אביב, יש איזורים מבוקשים יותר ופחות - אזור רמת החייל אכלס בעבר את חברות הפוסטר של ההייטק הישראלי, כמו קבוצת רד בינת ו-BMC, והיום הוא נחשב מרוחק ופקוק. החברות המבוקשות נצמדות למקומות המגורים של העובדים המבוקשים, שרוצים לגור מאוד קרוב לעבודה, ואם אפשר שיהיו גם המשרדים הכי יפים, שנמצאים במגדלים הכי חדשים - וחוזר חלילה עד שכולם מתכנסים לאזור מרכז תל אביב, והאיזור המכונה "משולש הקורקינטים" שבין שרונה, מגדלי אלון, רוטשילד ודרך מנחם בגין. הספירלה הזו יצרה את אינפלציית המחירים שדוחפת כל הזמן לעלייה בביקושים לעובדים, והשכר ומחירי שכירות המשרדים, בהתאם.

שירות ביחידה טכנולוגית
מקפיץ ב-52% את המשכורת הראשונה בהייטק

היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, בדגש על 8200 ו-81 המהוללות, הן בריכות הטאלנטים של האקוסיסטם שמהן נפלטים כל שנה היזמים הבאים. כמעט מפתיע למצוא יזמים בתעשיה שלא עברו במה שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים בעולם להקמת סטארט אפים. המשמעות היא שעובדים שמגיעים עם הרקע הטכנולוגי הנכון מהצבא, מתחילים את היום הראשון שלהם בהייטק הישראלי עם נקודת פתיחה מסחררת לעומת מקביליהם ביחידות האחרות או בשירות לאומי: מי ששירת ביחידה טכנולוגית ישתכר בממוצע 52% יותר בשנתו הראשונה בתעשייה.

ההפרשים המשמעותיים, במיוחד בשנות העבודה הראשונות בין מי ששירת ביחידה טכנולוגית לבין מי שלא מעידים על תפקידה הכפול של ההכשרה הצבאית בהייטק הישראלי: לא רק תחליף להשכלה גבוהה מקבלים ביחידות הללו, אלא גם ניסיון תעסוקתי. בוודאי ובוודאי עבור מי שהשתחררו מהצבא לאחר תפקיד פיקודי כלשהו, אלה כבר מתברגים בתפקידים גבוהים יותר בתעשייה ולעיתים - במיוחד בתקופות של גאות כלכלית - אפילו מוותרים על התקופה הקצרה כשכירים, ופונים ישר להקמת חברה וגיוס הון.

איפה למדת?
פער בין השכר הממוצע של בוגרי המוסדות האקדמיים

לא  נוכל להגדיר קשר סיבתי בין המוסד שבו הייטקיסט או הייטקיסטית רכשו את התואר, משום שבאופן טבעי תנאי הקבלה מהווים סינון טבעי לטובים יותר והטובים פחות. ובכל זאת, כ"שורה בקורות חיים" של אלה שהשקיעו בתור אקדמי, ניתן לראות שמבין מוסדות הלימוד המסורתיים, בוגרי אוניברסיטת ת"א והטכניון מובילים את טבלאות השכר בהייטק, הן במקצועות הטכנולוגיים והן במקצועות הלא-טכנולוגיים.

סוגרים  את הטבלה בשתי הקטגוריות הם בוגרי האוניברסיטה באריאל, שמרוויחים אפילו פחות מהממוצע בתעשייה. המשכורות, עדיין, בהתאם להייטק - גבוהות ויפות, אבל זה נייר לקמוס טוב ל"כמה אתם שווים" בשוק אחרי סיום הלימודים. וכמובן, אין כאן כמובן משום המלצה באיזה מוסד לימוד לבחור, אבל אם יש לכם אפשרויות - המספרים מדברים בעד עצמם.  מעניין לציין גם שללימודים בחו"ל אין יתרון עבור מקצוע STEM - כלומר המקצועות הטכניים שנפוצים בתעשיה: מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה - אבל מי שטרחו ונסעו ללמוד מעבר לים דווקא מובילים את טבלת השכר במקצועות הלא טכנולוגיים. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא שמדובר בבוגרים של תארים בכלכלה ומינהל עסקים.


אין בגרות? אין בעיה.
משכורת של 21 אלף שקל גם ללא תעודת בגרות

אינספור שרשורים בטוויטר ומאמרי דעה נכתבו על רקע השאלה האם צריך ללמוד באוניברסיטה כדי להתברג בהייטק. התשובה היא חד משמעית לא: מבין כל הנשאלים בסקר, לכ-300 אין תעודת בגרות. השכר הממוצע שלהם הוא 21 אלף שקלים לחודש (למקצועות לא טכניים) ו-31 אלף למקצועות הטכניים. ההסבר נעוץ ככל הנראה בסוגי הכשרה אחרים כמו שירות ביחידה טכנולוגית, בוטקאמפים, לימוד עצמי, קורסים שלא מזכים בתואר אבל נותנים הכשרה ועוד.


המשכורות הממוצעות עדיין גבוהות יותר לבוגרי אקדמיה, אבל גם כאן לא ניתן לקבוע סיבה ותוצאה. מה שכן ניתן לקבוע באופן מוחלט הוא שההייטק מאפשר לאנשים בעלי כישורי למידה להשתלב בתעשיה ומתגמל היטב את הטובים, גם ללא הכשרה פורמלית. זה רלוונטי בעיקר עבור מי שלא סיימו תיכון עם תעודה, ומעוניינים להשלים את הפער: לא בטוח שלהשלים בגרויות זה הכרחי. בוטקאמפ או תוכנית הכשרה ייחודית יכולים לעשות את העבודה באותה מידה.


נכנסת לתעשיה?
אחרי שנתיים מתחיל האקשן האמיתי

2021 היתה שנה נהדרת להיכנס בה לשוק ההייטק הישראלי. נתוני הסקר הנוכחי מעידים על כך שעובדים שנכנסו לעבודה בשנתיים האחרונות - שנות השיא של התעשייה מבחינת פריחה, גיוסים וביקוש - מרוויחים משכורות גבוהות במיוחד. למעשה, קפיצה של יותר מ-22% בשכר עבור עובדים עם ותק של למעלה משנתיים (!) היא הקפיצה הגדולה ביותר בטבלה.

אבל היא גם יצרה אנומליה: בדיקת השכר הממוצע לפי סוג השירות הצבאי מעידה שבוגרי היחידות הטכנולוגיות שנכנסו לשוק בשנה האחרונה מרוויחים כמובן יותר ממי שלא שרתו ביחידות כאלה - אבל גם מרוויחים יותר ממי שעובדים כבר שנתיים ואפילו יותר מבוגרי אותן יחידות, מחזור אחד או שניים מעליהם. כלומר, מי שנכנס לשוק ב-2021, הרוויח. 

אז האם עובדים חדשים שנכנסים כעת לשוק יחוו שכר התחלתי נמוך יותר? זו לא הנחה מופרכת. ייתכן שזה קורה כבר כעת, ונראה את המספרים בסקר של השנה הבאה.

הסיבה לכך היא שהמספרים הללו מעידים גם על התחרות החריפה על עובדים, וגם על כך שבכיסן של חברות הטק היה בשנה שעברה הרבה מאוד כסף. אבל הם גם מעידים על נתון שעשוי להפוך לאתגר גדול בשנה-שנתיים הקרובות, אם הירידות בשווקים בציבוריים ימצאו את דרכן לשוק הפרטי. האתגר הזה הוא ההוצאה העצומה של חברות תוכנה וטכנולוגיה על שכר. מדברים הרבה על קצב שריפת המזומנים של חברות בתעשיה, ועל כך שמנכ"לים ומנכ"ליות יצטרכו להפסיק את החגיגות, הנסיעות והגלידות (כמשל), אבל המשכורת הן אתגר אחר לגמרי. אפשר אולי להציע משכורת נמוכות קצת יותר למגוייסים חדשים, אבל רק מיתון חריף במיוחד יצדיק קיצוץ שכר לעובדים קיימים. במציאות הנוכחית כשעובדים צעירים נכנסו על משכורות גבוהות במיוחד עשוי לקרות אחד משני דברים (ושוב, רק אם התחזיות הפסימיות לגבי משבר יתממשו): או שהם לא יקבלו העלאות שכר בקרוב, או שהם יהיו הראשונים ללכת הביתה במקרה של קיצוצים.