יוצאים מהגראז'

צילום: שלומי יוסף

בטון, מתברר, הוא החומר הכי נצרך בעולם אחרי מים. ותהליך הייצור שלו בזבזני ואחראי לכ-8% מכלל פליטות המזהמים בעולם. GreenVibe פיתחה סנסור ששמים ממש בתוך הבטון בשלב שבו בונים את התבנית ליציקה. "זו יחידת חישה עם כמה טכנולוגיות", מסביר רועי רשף, יזם ומנכ"ל חברת GreenVibe, "אחת מבוססת אולטרה סאונד ואחת מודדת לחץ פנימי. ביחד ניתן להבין את חוזק הבטון, את הרטיבות שבו ואת ה-Workability שלו. היחידה כוללת גם רכיב תקשורת ואנרגיה, שיכולה להחזיק שנתיים". על בסיס המידע הזה GreenVibe, על בסיס המידע שיצטבר אצלה, תוכל להגיד לחברות בנייה באיזה יחס של רכיבים בבטון הן יכולות להשתמש, בהתאם לצרכי החוזק של המבנה. "ספקי הבטון הגדולים אמרו לנו, 'מספיק שתחסכו דולר אחד בעלות פר קוב, עשיתם שינוי דרמטי'. אנחנו חושבים שנוכל לחסוך 10 דולר לקוב", טוען רשף.

צילום: קורל ריף

Anina מייצרת קפסולות מזון יפהפיות בגודל 13 ס"מ, שהופכות אחרי בישול קצר לארוחה. דפנות הקפסולות הללו, שנראות כמו ציור מודרני, עשויות בעצם מירקות שעברו תהליך ייבוש ופריסה. התוכן הוא שאר התבשיל – עדשים שחורות, אדממה, בורגול. מניחים את הקפסולה בקערה, מוסיפים כוס מים ומכניסים למיקרוגל לשמונה דקות, וזהו, הארוחה מוכנה. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להשתמש ב"ירקות מכוערים", המונח המקצועי לירקות שהחקלאי לא יכול לשווק כי הם אינם נראים יפה לצרכנים, למרות שתכולתם שלמה וטעימה. מייבשים את הירקות ויוצרים "למינטים", שהם דפי ירק בתבניות צבעוניות. כל מנה מכילה כשתי כוסות ירק והתכולה מעניקה את תחושת השובע. הטכנולוגיה שפיתחו ב-Anina מאפשרת לשלוט בקצב ההתפרקות של הירקות בבישול, כך שהירקות מתבשלים קודם ולאחר מכן הם מתפרקים והתכולה מתבשלת.

צילום: ירמיהו ואן

כאב כרוני הוא בעיה גדולה בעולם המערבי. על פי המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (CDC), כ-50 מיליון אמריקאים סובלים מכאב, מה שהוביל למשבר האופיואידים הענק בארה"ב, שאת ניצניו אנו רואים למרבה הצער גם בישראל. "אופיאטיים מנטרלים את הכאב במוח אבל את הבעיה האמיתית הם לא פותרים", מסביר יהודה קוגן, מייסד ומנכ"ל חברת Lin Health. לפתרון של Lin, זה לא משנה מאיפה מגיע הכאב - מיגרנה, פיברומיאלגיה (דאבת השרירים), כאבי גב עיקשים - Lin מציעה טיפול בכאב עצמו, או ליתר דיוק ב"סיגנל הכאב" במוח כפי שמסביר קוגן. גישת החברה, מבוססת מחקר, היא "פרוטוקול התנהגותי שמאפשר ללמד את המוח להתמודד עם סיגנל הכאב". בפועל, Lin היא אפליקציה שהמטופל מצטרף עליה, ולאחר שאלון קצר על אופי הבעיה, היא מחברת אותו למומחים בתחומי ידע שונים: תזונה, פעילות גופנית, שינה ופסיכולוגיה, והכל מנוטר דרך האפליקציה.

צילום: גל כהן

אם היזמים של סלבדור יספקו את הסחורה ייפתח בפניהם שוק אינסופי. סלבדור מציעה אמצעי התגוננות חדשני בפני כופרות ומתקפות סייבר: גיבויים קרים, מנותקים מהעולם, שנשלטים בידי רכיב חומרה. החומרה אחראית לגיבוי יומי שבסופו מנותק הדיסק. למחרת נכנס דיסק גיבוי שני לעבודה - וחוזר חלילה. חברות סייבר רבות מציעות שרידות במקרה של מתקפת סייבר, וכולן מתבססות על גיבוי. אבל האקרים חכמים מכך: כשהם חודרים למחשב הקורבן, הם קודם נכנסים לגיבוי ומצפינים אותו - ורק אחר כך חוסמים את המערכת הפעילה. כשצוותי ההתערבות מנסים לשחזר את המערכת, הם מגלים שהגיבויים חסומים. 

צילום: שלומי יוסף

הרעיון ל-Akooda נבט בראשו של יובל (גונצ'ו) גונצ'רובסקי כשעבד באפל. הוא נתקל בבעיה ספציפית בפיתוח וחיפש את האדם הנכון שיכול לפתור אותה. לקח לו שבועות לאתר את האדם בעל הידע המסוים בתאגיד הענק, אך מרגע שמצא אותו, הבאג נפתר תוך יום. בנוסף עבד גונצ'ו גם בענקית הייעוץ מקינזי ושם ראה שוב ושוב את אותן הבעיות חוזרות על עצמן בארגונים: מנהלים לא יודעים או לא זוכרים על מה הצוותים שלהם עובדים, אין סוף זמן מתבזבז בפגישות עדכוני סטאטוס ובחיפוש אחרי האנשים שיודעים את התשובות. ובמקביל הארגון מייצר אין סוף מידע קריטי - אבל אף אחד לא באמת יודע לגשת אליו בצורה אפקטיבית. כך נולדה Akooda, שרצה על ערוצי הסלאק הציבוריים, מבינה על מה באמת מדברים בארגון, מה מעסיק את הארגון ומה גוזל משאבים. "הכל מבוסס על פעילות בקבצים בדרייב, קריאות ב-Jira וערוצי סלאק", מסביר גונצ'ו.

צילום: Plastic Back

הטכנולוגיה של Plastic Back כמעט בדיונית: מול חברות שמציעות שריפה של פסולת פלסטיק בטמפרטורות גבוהות, תוך זיהום וצריכת משאבים, Plastic Back מציעה תהליך כימי שנעשה מעט מעל טמפרטורת החדר, ושהתוצר שלו – נפט גולמי – מאפשר לחברות להרוויח כסף מהפסולת שלהן. בעולם שבו מרבית מוצרי הפלסטיק לא ניתנים למחזור, מדובר במהפכה של ממש: במקום להטמין את הפלסטיק באדמה או להשליך אותו לים – ממירים אותו לנפט גולמי, שמשמש חומר גלם לייצר מוצרי פלסטיק חדשים. רק 8% מהפלסטיק היום עובר מחזור וכל היתר מזהם את הסביבה. בעולמות הקלינטק, הפתרון של Plastic Back הוא מודל מושלם של כלכלה מעגלית.

צילום: אלי קמפו

בין כלל החנויות הפיזיות הוותיקות, שרואות נתחי שוק גדולים והולכים עוברים לאונליין, מצבן של חנויות היוקרה – בוטיקים, תכשיטים, מכוניות פאר, ריהוט מעוצב ועוד – מורכב עוד יותר. האי-קומרס פחות מתאים להן כי קניות של אלפי או עשרות אלפי דולרים דורשות קצת יותר שיקול דעת. Feel מציעים פיתרון שמנסה לגשר על הפער: הפלטפורמה של החברה מתממשקת לאתר האי-קומרס ומאפשרת ליועץ מכירות אישי לשוחח עם הלקוח, להבין את צרכיו ולהציג לו מוצרים מחנות ספציפית או ממספר חנויות. אפשר גם להציג את המוצר בתלת מימד או את התכשיט על פני הלקוחה. הפלטפורמה של Feel היא מרקטפלייס, שבו יועצים עצמאים עומדים לבחירת הלקוחות, במקביל לחנויות שמציעות יועצים משלהן.

צילום: צילום פרטי

הנה סטארט אפ שלא עושה דיפ-טק או מחשוב קוונטי, אבל פיתח אפליקציה שלא ברור איך לא חשבו עליה קודם: משלוחים במשחקי ספורט והופעות מוזיקה. כי הרי כדורגל משחקים 90 דקות, אבל ההפסקה בין המחציות קצרה וצריך להספיק בה גם להתרענן, גם לקנות שתיה או נקניקיה וגם לא להחמיץ אף דקת משחק. גם בהופעות כולם מכירים את התור מול ברז הבירה ברגע שהאמן מכריז על "השמעת בכורה" של שיר שאיש אינו מכיר. לכשל השוק הזה נכנסת BFF: פותחים את האפליקציה, מזמינים קולה ונקניקיה עם צ'יפס - והשליח מזהה את מיקומכם באמצעות GPS, ומגיע עד אליכם למושב. ככה גם לא עמדתם בתור, וגם לא הפסדתם את הגול שהבקיעה בינתיים הפועל.

צילום: LoudNClear

מתחנת הדלק ועד הבנקאות, טכנולוגיה מעבירה אותנו לעידן השירות העצמי. באיחור מה, זה קורה כעת גם בעולם התאגידי. "הבעיה שאנחנו פותרים קשורה לדרך שבה ארגונים צורכים פתרונות SaaS", מסביר שקד יזרעאל, מייסד ומנכ"ל LoudNClear. עד לאחרונה, תהליך המכירות של חברת B2B היה סטנדרטי: איש שיווק היה מביא את ה"ליד" ללקוח, איש המכירות היה סוגר את העסקה, והחברה הייתה מטופלת בידי מנהל תיקי הלקוחות, שהיה הכתובת לכל תלונה. "כיום יש מעבר דרמטי משיטת מכירה קלאסית ל- Product-Led Growth", טוען יזרעאל. "הכלים הקיימים מותאמים לשיטת המכירה המסורתית". אך כיום יותר ויותר מוצרים נכנסים לחברה "מלמטה": המפתחים מאמצים כלי, בדרך כלל בגרסת החינם, ובשלב מסוים מבקשים מהארגון לרכוש עבורם רישיונות. בשנים האחרונות נוצרו חברות רבות, כמו מאנדיי למשל, שלא צריך לדבר עם אף אחד כדי להפוך ללקוח שלהן. זה עולם של ידע עם מונחים כמו Self Onboarding ו-No touch sales, שיוצר לחברה שמוכרת אתגר של חשבונות לא מנוהלים.

צילום: עופר חן

מנהלת בארגון פותחת את תוכנת המכירות שלה ורואה שבשבוע החולף עלו המכירות ב-7%. משמח, לא? "אבל היא לא יודעת אם העלייה היא כי יותר אנשים קנו בשוק בכלל - או שזה רק אצלה", מסביר ירדן שקד, יזם ומנכ"ל Varos. הפתרון של Varos לסיטואציה הזו הוא תוכנה תאגידית עם טוויסט: היא מאפשרת לחברות לחלוק מידע ביניהן, באופן אנונימי. לדברי שקד הפלטפורמה של Varos מהווה "קהילה אנונימית" של חברות מתחומי סחר מקוון ו-SaaS למדדים שונים מעולם השיווק והמכירות. משתמש בפלטפורמה יכול ממש לפלח מידע לפי סוג החברות הדומות לו: למשל חברת אופנה עם מעל ל-500 אלף דולר מכירות. המידע המוצג תמיד אנונימי ואגריגטיבי, כך שלא ניתן "לרגל" אחרי חברה בודדות. "חברות פשוט עיוורות לחלוטין בנושאים מסוימים. יש דאטה, אבל הן מסתכלות עליו בוואקום ולא יודעות איך הוא בהשוואה לחברות דומה", מוסיף שקד, שרוצה לאפשר לחברות לפתוח את העיניים.

צילום: עופר חן

לפי ארגון הבריאות העולמי, אחד מכל חמישה בני נוער חווה מצוקה נפשית. בזמן הקורונה חלה עלייה בפנייה לקווי סיוע, אבל לפי נתוני האיחוד האירופי רק מחצית הפניות נענו, פשוט בגלל העומס. MoodKnight, מנוע NLP לזיהוי והבנת טקסטים, נועד לפתור את הבעיה: הוא מחפש אחר ביטויי מצוקה נפשית באופן אוטומטי - ומתריע על איתור צעירה או צעיר במצוקה בפני אנשי סיוע מקצועיים. כלי ה-AI, שעבודת הפיתוח עליו נמשכה שלוש שנים, יכול לפעול כתוסף לרשת חברתית או כאפליקציה עצמאית לזיהוי ביטויי מצוקה. הוא מזהה שפה אנושית בעברית או באנגלית ברמת דיוק של 92%, וזה אומר גם שפת צעירים, ביטויי סלנג ושימוש באימוג'י. המנוע מסווג את הביטויים לפי קבוצות הסיכון שלהם, כשבמקרים הקלים יותר התמיכה נעשית מתוך הרשת, באמצעות מתנדבים ואנשי מקצוע אונליין, אבל במקרים שמוגדרים כסיכון גבוה מועברים מיידית לקו 105 לסיוע במצוקה נפשית.

צילום: עופר חן

שוק התיירות העולמי כבול בדואפול העוצמתי של בוקינג ואקספדיה, שמאגדות כל אחת אימפריה של מותגים. אלא ש-75% מהעסקאות לא נסגרות דרך בוקינג ואקספדיה אלא דרך סוכני נסיעות אונליין, סוכני נסיעות של מקום העבודה, חבילות נופש, כחלק מקבוצות תיירות או דרך הזמנה באתרי חברות התעופה (בצמוד להזמנת כרטיס טיסה). "טכנולוגית כל השחקנים האלו, כולל האתרים הכי גדולים שאתה מכיר בישראל ובעולם, מסתמכים על כמעט כלום ", מסביר עמית רהב, אחד המייסדים וסמנכ"ל ההכנסות (CRO) של HyperGuest - סטארט אפ בתחום התיירות שטרם נחשף. "שחקנים מסוג זה רוכשים מסיטונאים שרוכשים מסיטונאים, זה עובר עשר ידיים. הם חותמים על הסכמים והכל על בסיס אימיילים ואקסל ומחירון קשיח". כפועל יוצא, היצע המלונות שיש לסוכן נסיעות להציע ללקוחות שלו מוגבל, בוודאי ביחס להיצע בבוקינג.קום. במקום זאת, הפלטפורמה של HyperGuest מאפשרת למלון להופיע בכל האתרים שבחרו להתחבר אליהo, ולאתרי תיירות להגדיל משמעותית את היצע המלונות ללקוחות.