הפיטורים בהייטק הישראלי החלו ברבעון השני של 2022, ראשית בטפטוף אך זה הלך והתגבר. תוך זמן קצר היה ברור שלא מדובר בתופעה של חברות בודדות, שנקלעו למצוקת מזומנים או שנמצאות בשלב ספציפי של התבגרות. הפיטורים היכו בחברות כמעט בכל התחומים, מסטארט אפים צעירים, דרך חברות צמיחה ויוניקורנים וכלה בחברות ציבוריות או בינלאומיות. לפי טראקר הפיטורים lastartup, מתחילת 2022 פוטרו כ-8,000 עובדים מ-120 חברות.

למרות הלם הפיטורים, מרבית המפוטרים נקלטו תוך זמן קצר חזרה לעבודה בתעשייה שעדיין סובלת ממחסור כרוני בכח אדם. לפי נתוני הלמ"ס ורשות החדשנות, נכון לסוף אוקטובר המשק חיפש לאייש 13 אלף משרות מהנדסים, מתוכן כ-8,700 משרות פיתוח תוכנה. חברות רבות עדיין מגייסות, כולל כאלו שפיטרו בעצמן, וגם המשכורות המשיכו לטפס. מנגד, התמעטו גם הסיפורים על עובדים שנעלמים באמצע תהליך הגיוס.

אף שהביקוש לעובדים נותר גבוה, מספר המשרות הפנויות בתעשייה כן ירד מעט מהשיא בתחילת השנה. הביקוש לעובדים בהייטק כיום הוא בעיקר לאנשי טכנולוגיה ומוצר, בשעה שהדרישה לאנשי HR כמעט שנמחקה ואנשי שיווק שאיבדו את משרתם מתקשים יותר למצוא עבודה חדשה בתעשייה.

בהיסטוריה הרחוקה של לפני שנה-שנתיים, ההון סיכון הישראלי חווה התפרצות של קרנות צמיחה וקרנות המשך, שביקשו לתמוך במסע ההתבגרות של הסטארט אפים המקומיים. הפריחה בסצינה המקומית משכה לישראל שחקניות ענק בינלאומיות, שהפכו את זירת השקעות הצמיחה לצפופה במיוחד. כתוצאה מכך, הקרנות הישראליות נאלצו לסגת ולהתמקד בהשקעות בחברות צעירות יותר. ב-2022, המשבר בשוק ההון והתייבשות ההשקעות דחפו את הקרנות הישראליות להתבצר עוד יותר בהשקעות בשלבים מוקדמים ובסבבי גיוס צנועים.

הצטרפות הנסיבות הזו הביאה לכך שנתח גדול יותר מהכסף שבכל זאת הוזרם להייטק המקומי בשנה החולפת הגיע לחברות השלבים המוקדמים: בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הושקע בחברות בשלבי הפרה-סיד, סיד וסבבי A סכום של 3.2 מיליארד דולר – יותר מבתקופה המקבילה ב-2021. במקביל, נתוני Sweetwood מראים כי יותר מ-90% מקרנות ההון סיכון המקומיות הגדירו את עצמן השנה כקרנות סיד או קרנות שלבים מוקדמים – מה שמסמן שעיקר הכסף שממתין להשקעה מיועד לסטארט אפים צעירים בתחילת דרכם.

בחסות המשבר נזרעים בתקופה זו הרבה זרעים של סטארט אפ. הם ימתינו שהחורף יחלוף ובתקווה ינבטו ויפרחו כשמזג האוויר בחוץ ישתפר.