שנת 2022 הייתה עמוסה באירועים בעלי ניחוח היסטורי: רוסיה פלשה לאוקראינה, באנגליה מתה המלכה, המענקים של הקורונה הפכו לאינפלציה והעלאת הריבית סימלה עידן כלכלי חדש. מחיר הדלק קפץ לשיא והאירו צנח לשפל, וכן, הייתה גם הסטירה של וויל סמית'. השנה גילינו שההיי-טק אינו חסין לתהפוכות ואפילו שוק הדיור הראה לראשונה ניצנים של שינוי. העולם, שסיים את 2021 בתחושה שיצא בשלום מהמגפה, גילה ב-2022 שמשברים לא נגמרים כל כך מהר
כמעט קשה להאמין איפה התחלנו את השנה הנוכחית: בחודשים הראשונים של 2022 ממשלת בנט עדיין התעסקה בקורונה, גל האומיקרון עוד ליווה אותנו ומתווי הפיצוי לעובדים נפגעי הקורונה עוד היו בלב הדיון הציבורי. בבלומברג דווח בינואר על טירוף ההיי-טק בישראל, ואיש לא צפה אז את בואו של גל הפיטורים בענקיות הטכנולוגיה. הכותרות סערו מ"התרסקות" הביטקוין אל מתחת ל-36 אלף דולר, שווי שהיום אפשר רק להתגעגע אליו. מדינות העולם, ובפרט ישראל, היו עסוקות בהתאוששות ממשבר אחד, ולא הצליחו לראות את המשבר הבא, שכבר החל להרים את הראש
בחודש ינואר חצתה האינפלציה בישראל לראשונה אחרי עשור את היעד של בנק ישראל, ועלתה לקצב של 3.1%. יש באירוע הזה מן הסמליות: האינפלציה מחברת בין השנה שהייתה לשנה שנכנסה, בין משבר הקורונה, שזלג אל 2021, לנפילות בבורסות ולמשבר בהיי-טק של 2022. האינפלציה הגבוהה בעולם התפתחה בין השאר בעקבות הכסף שנשפך על האזרחים במהלך משבר הקורונה: המענקים והפיצויים שניתנו הפכו ברגע שהקורונה דעכה לביקוש גבוה לקניות, לטיסות, למסעדות ועוד. העלייה בביקוש דחפה את המחירים מעלה, ובארה"ב ובאירופה טיפסה האינפלציה השנה למספרים דו-ספרתיים. גם בישראל הגיע קצב האינפלציה בנובמבר לשיא מאז 2008. בתגובה הניעו הבנקים המרכזיים בכל העולם את גלגל העלאות הריבית, וזה טלטל את השווקים ואת הכלכלה כולה
בעקבות האינפלציה הנוסקת בבנק הפדרלי בארה"ב רומזים לראשונה על העלאת ריבית צפויה. העלאות הריבית יוצרות אלטרנטיבה בטוחה להשקעה וכך מחלישות את נתיבי ההשקעה הנחשבים מסוכנים, ובהם שוקי המניות. המשקיעים רואים את העתיד לבוא ומפחדים: אחרי 2021, שבה זינקו הבורסות בשיעורים דו-ספרתיים, מדדי הדאו ג'ונס ו-S&P 500 פותחים את השנה בנפילה של יותר מ-5%. חברות הטכנולוגיה, שנחשבות למסוכנות ביותר, מתרסקות – ומדד נאסד"ק 100 צונח עד ל-27 בינואר ביותר מ-15%. ינואר מסמל את תחילתה של שנה אדומה לבורסות בכלל ולהיי-טק בפרט, מגמה שתתגבר עם פרוץ המלחמה באוקראינה ובצל החשש ממשבר כלכלי עולמי
ב-24 בפברואר הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה ופתח במתקפת טילים ובפלישה קרקעית. אבל אוקראינה – קנאית לעצמאותה וחמושה בנשק ובתמיכה מדינית של המערב – נלחמה בפלישה הצבאית. רוסיה, שציפתה לניצחון מהיר, גילתה שהמערכה מסובכת משחשבה.
בחודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה הצליחו כוחות אוקראינה לפגוע במטרות איכות רוסיות ולשחרר ערים, תוך שהם חושפים את הזוועות שביצע הצבא הרוסי. מנגד, מוסקווה, שהמערב נקט נגדה בסנקציות כלכליות, נאלצה לגייס סיוע ממדינות מוקצות ובהן איראן. בסוף השנה יצא וולודימיר זלנסקי, השחקן שהפך לנשיא אוקראינה והציג עמדה לא מתפשרת, להיפגש עם ביידן בבית הלבן.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שתי יצואניות ענק בתחום האנרגיה והמזון, העלתה את מחירי התבואה, הנפט, הפחם והגז. גל ההתייקרויות הזה, שהצטרף לאינפלציה הגבוהה, הגביר את החשש מפני משבר כלכלי עולמי
הקורונה הראתה לנו איך ביום המציאות יכולה להשתנות ב-180 מעלות. ברגע שהחל הסגר הראשון, צפינו כולנו בתדהמה בתמונות "ממעוף הציפור" של איילון ריק ממכוניות. והינה, ברגע שהקורונה נשחקה, הכבישים התמלאו כאילו דבר לא קרה. בינואר, שיא תחלואת האומיקרון, היה נפח התנועה דליל ב-10% מהנתון בשגרה. חודש אחר כך התחושה כבר הייתה שהנגיף נוצח, והכבישים היו גדושים ב-16% משהיו לפני הקורונה. המשמעות: הפקקים חזרו – והפכו נוראים מאי-פעם
גל הטרור החל בחודש מרץ, עם שלושה פיגועים רצחניים בשבוע אחד - בבני ברק, בחדרה ובבאר שבע – שהביאו את סף האלימות בארץ לרמה שלא נראתה כמותה שנים. גל הטרור נמשך גם בחודשים שלאחר מכן, עם פיגועים כמו הפיגוע הקטלני ברחוב דיזנגוף בתל אביב, פיגוע הגרזן באלעד במוצאי יום העצמאות ופיגוע המטענים הכפול בירושלים. בתגובה פתח צה"ל בסוף מרץ במבצע "שובר גלים"
איך מדינות המערב יכולות לתמוך באוקראינה בלי לשלוח חיילים לחזית? התשובה הפשוטה היא הטלת עיצומים על התוקפן: יאכטות הוחרמו, חברות מערביות ובהן מקדונלד'ס ונייקי עזבו, רומן אברמוביץ' נאלץ לוותר על צ'לסי. אבל בינתיים הכלכלה המקומית עומדת איתנה. את הגז והנפט שמכרו לאירופים, הרוסים מייצאים לסין ולהודו, והבליינים במוסקווה החליפו את סטארבאקס ב"סטאר קופי" ואת העוף מ-KFC ב-CFC. האם מדובר בפתרונות ארוכי טווח? התמ"ג הרוסי צפוי להצטמק עד סוף 2022 בכ-3%, ויידרשו שנים של התאוששות עד שהכלכלה תחזור לצמוח. העיצומים לא הצליחו לחנוק את רוסיה ולחולל בה משבר – אבל במערב מהמרים שזה רק עניין של זמן
במהלך טקס האוסקר, השחקן וויל סמית' עלה לבמה וסטר למנחה כריס רוק, לאחר שהתלוצץ על הקרחת של אשתו
כדי להילחם באינפלציה הבנקים המרכזיים מתחילים להעלות את הריבית. הראשונים שנפגעו הם נוטלי המשכנתאות וההלוואות, שנאלצים לשלם יותר בכל חודש. במקביל ההעלאה מיטיבה עם החוסכים, שהכסף שלהם צומח בפיקדון בבנק כמעט ללא סיכון. אך המשמעות הכלכלית של העלאת הריבית רחבה יותר: כשהריביות היו אפסיות, ההלוואות נלקחו כמעט חינם, הכסף זרם – ולפחות למראית עין, הכלכלה שגשגה. אך כשהכסף היה זול הכול התייקר – הנדל"ן, הבורסות והקריפטו – והשווי צמח באופן שאינו תואם את ערכם האמיתי. לכן ברגע שהריבית התחילה לעלות התבצע תיקון: העסקאות נעצרו ואנשים החלו לחשוב פעמיים לפני לקיחת הלוואה, רכישת דירה או השקעה. השווי של חברות ההיי-טק ומטבעות הקריפטו צנח מיד, וסביר להניח שבקרוב נראה את ירידות המחירים גם בתחום הנדל"ן
רגע אחרי פסח הכתה בישראל המכה ה-11, "מכת הסלמונלה". שטראוס, חברת המזון הגדולה בישראל הודיעה על הימצאות חיידקי סלמונלה במפעליה בנוף הגליל. מיד החל ריקול ענק של שוקולד פרה ושאר הממתקים המוכרים, והמפעל נסגר ל-4 חודשים. רק לקראת סוף השנה חזר המפעל לפעילות והממתקים החלו לחזור למדפים, אם כי במחירים גבוהים יותר אחרי העלאת המחירים של החברה. עד היום לא התברר אם מוצרים נגועים אכן שווקו לצרכנים, אך בשבועות שאחרי הגילוי התגלו כאן 69 מקרי סלמונלה, מתוכם 18 איש אושפזו. המשבר עלה לשטראוס כ-300 מיליון שקלים
אילון מאסק, עד לאחרונה האיש העשיר בעולם, שעומד מאחורי חברת המכוניות החשמליות טסלה, הודיע באפריל על רכישת טוויטר בעבור סכום עתק של 44 מיליארד דולר. מאז השלים את הרכישה באוקטובר, הספיק מאסק לפטר את רוב העובדים והמנהלים, להפוך למנכ"ל ולהודיע שיעזוב את התפקיד – אחרי סקר שערך בקרב המשתמשים. בתוך כל הבלגן איבד מאסק פוקוס על מפעליו האחרים ומניית טסלה צנחה לשפל של שנים. מאסק, שהפסיד השנה 115 מיליארד דולר, יותר מכל המיליארדרים בארה"ב, איבד אומנם את הטייטל "האיש העשיר בעולם" - אבל הרוויח צעצוע חדש, שרבים חוששים שיאפשר לו לעצב את תודעתם של מאות מיליוני בני אדם
I made an offer https://t.co/VvreuPMeLu
— Elon Musk (@elonmusk) April 14, 2022
מחירי הדיור זינקו בכל חודש מתחילת השנה, ובנובמבר הגענו לקצב עלייה שנתי של 20.3% - שיא מאז 2012. מחיר דירה ממוצעת בישראל נושק ל-2 מיליון שקלים.
הממשלה שאיתה התחלנו את 2022 הכריזה על תוכנית דיור ממשלתית מקיפה שהתמקדה בהגדלת היצע הדירות, האצת הליכי תכנון, העלאת מס רכישה והגרלות של דיור במחיר מופחת - אך כרגע נראה שהדבר שמשפיע יותר מכל על שוק הדיור זה דווקא שיעור הריבית
בעוד ש-2021 נחתמה עם שיא בהיקף המשכנתאות, מחודש מאי החלה ירידה רצופה כמעט במשכנתאות שנלקחו, תוצאה ישירה של העלאות הריבית וסימן להאטה בענף. גם נתוני עסקאות הנדל"ן והרכישות מראים ירידה לרמות הנמוכות ביותר ב-20 השנים האחרונות. הדבר היחיד שלא משתנה בינתיים זו העלייה העקבית במחירים. אז אמנם משבר הדיור לא התחיל ב-2022, אבל השנה בהחלט הגענו לנקודת שיא, ואולי מפה אפשר להתחיל לראות את הסוף.
אחרי עיכובים רבים וחודשים מורטי עצבים פוזרה הכנסת ה-24 סופית ב-30 ביוני והוחלט כי הבחירות יתקיימו ב-1 בנובמבר. באותו יום התקיים טקס החילופים בין נפתלי בנט ליאיר לפיד, והאחרון נכנס לתפקידו כראש הממשלה ה-14 של ישראל
המלחמה באוקראינה העלתה את מחירי האנרגיה בעולם כולו וגם את מחיר הדלק בישראל. באפריל הפחית שר האוצר אביגדור ליברמן את מס הבלו ובכך מיתן את ההתייקרות. למרות ההוזלה, ביוני כבר הגיע מחיר הדלק לשיא – 8.08 שקלים לליטר בנזין, המחיר הגבוה מ-2012. אחרי יוני החלו מחירי הנפט לרדת בעולם, בעיקר בשל החשש ממשבר כלכלי גלובלי שיעצור את הביקוש לנסיעות ולטיסות. איתם ירד מחיר הדלק בישראל, והפחתת המס צפויה לפוג בסוף השנה.
ישראל נפגעה ממשבר האנרגיה הרבה פחות ממדינות אירופה. העלייה במחיר החשמל או הדלק היא כאין וכאפס לעומת מצב היבשת, שעד השנה האחרונה התבססה לחלוטין על גז מרוסיה לחימום ולחשמל. הרוסים קיצצו את אספקת הגז לאירופה עד כדי עצירה מוחלטת של הזרמת הגז בספטמבר. כעת חוששים מנהיגי אירופה מהחורף הקר המתקרב אליהם
(חישוב לחודש דצמבר)
(מינואר 2021 עד היום)
שופטי בית המשפט העליון בארה"ב הצביעו בעד ביטול פסיקת "רו נגד ווייד" מ-1973. המשמעות: מדינות בארה"ב יכולות לאסור על נשים לעבור הפלה. הפסיקה הציתה שורת הפגנות ברחבי ארה"ב – חלקן אף הידרדרו לידי אלימות. זאת הפעם הראשונה שבית המשפט העליון במדינה מבטל זכות אחרי שכבר הוענקה. כעת רוב ההפלות אסורות ב-13 מדינות לפחות בארה"ב. בנוסף, מדינת ג'ורג'יה אסרה על הפלות אחרי השבוע השישי להיריון, לפני שנשים רבות יודעות שהן בהיריון, ו-4 מדינות נוספות אוסרות על הפלות בשבועות 15–20 להיריון
לאחר שנתיים של קורונה החל עם ישראל לצאת בהמוניו לחו"ל, אלא שבדרך לחופשה הנכספת הוא גילה שעליו לעבור מסכת עינויים לא פשוטה. אם בחודש ינואר יצאו את גבולות ישראל, לפי נתוני הלמ"ס, פחות מ-190 אלף ישראלים, הרי שבמאי עלה מספרם ל-700 אלף, ובחודשים יוני עד ספטמבר כבר נרשמו כ-3.8 מיליון יציאות של ישראלים מהארץ. התוצאה: כאוס אטומי בנתב"ג, תורי ענק שמשתרכים כבר מהכניסה לנמל התעופה והמוני מזוודות אבודות, שחלקן תועדו זרוקות בפחים בנתב"ג
גל חום קיצוני פקד בקיץ האחרון את יבשת אירופה. בבריטניה נשברו שיאים ומד הטמפרטורה הראה יותר מ-40 מעלות צלזיוס בחלק מהאזורים בממלכה. גם תושבים בספרד ובפורטוגל נדהמו כשהטמפרטורות זינקו ל-47 מעלות. גלי החום האימתניים לא פסחו על מדינות נוספות באירופה כמו צרפת וקרואטיה. משבר האקלים הביא גם לשרפות ענק במערב אירופה ובחצי האי האיברי. עשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם, מאות בני אדם נהרגו ועשרות אלפי דונמים נשרפו כליל
בעוד מחירי הדיור עולים בקצב שיא, גם מחירי השכירות זינקו במקומות רבים והדבר עורר מחאת משנה. ברשתות החברתיות תיארו שוכרים העלאות של עשרות אחוזים בעת חתימה על חוזה חדש. ביוני העיר שר האוצר ליברמן כי מדובר במחאה שאין לה בסיס בנתונים. בתגובה מאז יולי מפרסמת הלמ"ס את נתוני השכירות מפולחים לחוזים חדשים ולדירות שבהן התחלף שוכר. כצפוי, כאן רואים עליות גבוהות יותר, ובנובמבר הגיעה העלייה הממוצעת בדירות שבהן התחלף שוכר ל-8.1%. כשמחירי הדירות מזנקים, נראה שגם שכירות אינה אלטרנטיבה
ב-5 באוגוסט נפתח מבצע "עלות השחר", ובו פעל צה"ל נגד מטרות של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה. בתגובה שיגר ארגון הטרור לעבר ישראל יותר מאלף רקטות ופצצות מרגמה, רובן הגדול יורטו בידי מערכת כיפת ברזל. במהלך המבצע שוגרו, בין השאר, מטחים לעבר יישובי עוטף עזה, אשקלון, באר שבע, גוש דן והרי ירושלים. המבצע הסתיים ב-7 באוגוסט, לפני חצות, עם כניסתה של הפסקת האש בין ישראל לבין הג'יהאד האיסלאמי לתוקף
זה לא באמת חופש גדול עד שהמורים לא מאיימים בשביתה, וכרגיל המשבר נמנע ממש ברגע האחרון. אחרי שנכנסו מתחת לאלונקה במשבר הקורונה, מורות היסודי דרשו העלאה של ממש בשכרן. בראש המאבק עמדה יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, שנאבקה עד שהשיגה כמעט כל פרט ברשימת הדרישות שלה. ואיך עשתה זאת? ברית לא שגרתית עם שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון. יחד הלכו השתיים ראש בראש מול האוצר וניצחו – וייתכן שאף סללו את הדרך לעשרות ארגוני עובדים נוספים, שיתדפקו על דלתות המשרד ב-2023
ב-8 בספטמבר הודיע ארמון בקינגהאם על מותה של המלכה אליזבת' השנייה בגיל 96. אליזבת' שלטה בבריטניה במשך 70 שנה, ונחשבה לדמות אהובה, פופולרית ומאחדת גם בתקופות קשות. בתום עשרה ימי אבל הובאה המלכה למנוחות בהלוויה מלכותית. מאות מנהיגים שהגיעו ללונדון ומאות מיליוני בני אדם בממלכה וברחבי העולם נפרדו גם הם ממי שתקופת כהונתה הייתה הארוכה ביותר בהיסטוריה של המלוכה הבריטית. עם מותה של אימו היה צ'ארלס למלך הממלכה המאוחדת
ב-2022 נקלעה בריטניה למשבר פוליטי חמור. כהונתו רווית השערוריות של בוריס ג'ונסון הסתיימה עם הדחתו מהתפקיד ובספטמבר בחרה המפלגה השמרנית בליז טראס לראשות הממשלה. טראס הבטיחה לטפל באינפלציה בממלכה, שהגיעה לשיא של 40 שנה, על ידי סבסוד מחירי האנרגיה והורדת מיסים. התוכנית היקרה והפופוליסטית עוררה פחד, והפאונד צנח לשפל של כל הזמנים. במקביל, ובשל מצבה הכלכלי הרעוע של אירופה, צנח האירו מתחת לדולר לראשונה ב-20 שנה. טראס התפטרה לאחר כהונה של 45 ימים, ואת מקומה תפס רישי סונאק. כעת מקווים בבריטניה שסונאק – שר האוצר לשעבר, בן המהגרים וראש הממשלה הצעיר ב-200 השנים האחרונות – יחלץ את בריטניה מהבוץ
"אישה, חירות, חיים" – זו סיסמת מחאת החיג'אב שפרצה באיראן באמצע חודש ספטמבר, ונראה שגם כעת, חודשים לאחר מכן, היא מסרבת לגווע. לאורך השנים התרגל המשטר הרצחני באיראן לגלי מחאה נרחבים, שאותם הוא דיכא במאמץ לא מבוטל. אולם נראה שהפעם, עם מותה של הצעירה מהסא אמיני בידי אנשי משמרות הצניעות, משהו השתנה. המחאה הזו אחרת – בעיקר במסרים שלה, ששונים בהרבה מגלי מחאות אחרים שעסקו במשבר כלכלי או בסוגיות אחרות. הפעם המפגינים דורשים חופש, שספק אם דרשו לפני כן, ונראה כי הם כבר לא חוששים להביע את דעתם האמיתית על משטר המהפכה האיסלאמית החזק והאלים. אומנם תנועת המחאה הזו שונה, אך היא עדיין רחוקה ממהפכה שעשויה לסכן באמת את יציבות השלטונות ואת שלמותם. עם קרוב ל-500 הרוגים ואולי אף יותר, כמעט 20 אלף עצורים ושלל סיפורי זוועה מצד המפגינות והמפגינים, ניכר שהפעם קרה משהו שטרם קרה לפני כן: הרעיון קיים והפחד נעלם – וספק אם את זה תצליח טהראן לדכא
במשך כל השנה האחרונה ניסו הספקיות והיבואניות הגדולות להעלות את מחירי המוצרים שלהן. באוקטובר התחדשה המלחמה, וביתר שאת: רשתות השיווק נאבקו במחירונים החדשים, אך החברות הגדולות עמדו על שלהן. אסם, תנובה, שטראוס, יוניליוור, דיפלומט, שסטוביץ ועוד – כולן הודיעו על התייקרויות רוחביות. הקמעונאים, ושופרסל בראשם, ניסו לסרב והמדפים התרוקנו מהמוצרים הממותגים. שבועות אחדים ללא אספקה גרמו לרשתות להתקפל, והמחירים הגבוהים ילוו אותנו גם בשנה הבאה
בסוף אוקטובר חתמה ישראל על הסכם הגבול הימי עם לבנון: ההסכם נחתם בדחיפות בצל עיכוב משמעותי בהפקת הגז ממאגר כריש על רקע איומים מהצד הלבנוני. במסגרת ההסכם ישראל ויתרה על דרישותיה לקבוע את הגבול בקו 1 הצפוני, שמשאיר את רוב השטח המשוער של מאגר צידון בידי ישראל, והסכימה לדרישה הלבנונית, לקביעת הגבול בקו 23. בתמורה הוסכם כי ישראל תקבל פיצוי כספי על ההכנסות ממאגר צידון בהתאם למו"מ שלה מול חברת טוטאל שתפיק את הגז, אך לא ניתן פירוט לחישוב הפיצוי. ההסכם עורר ביקורת ציבורית רבה, הן בשל תוכנו, והן משום שאושר בעת ממשלת מעבר וללא אישור הכנסת
מדיניות "אפס-קורונה" נמשכה ברפובליקה העממית של סין גם כשבשאר העולם כבר ויתרו עליה. כך דיכאה המפלגה הקומוניסטית את החירויות המעטות שנותרו לאזרחים, וסין הגיעה לידי קריסה כלכלית. במדינה פרצו מחאות ענק, מהגדולות ביותר שהיו בה בשנים האחרונות. אחת הגדולות והזכורות שבהן הייתה המחאה במפעל האייפונים Foxconn, שהיה נתון בסגר במשך שבועות רבים. המדיניות האגרסיבית של הממשלה יצרה גם שיבושים בשרשראות האספקה בעולם כולו והוסיפה לעליית המחירים הכללית. בתגובה על המחאות הקל הממשל במעט את הגבלות הקורונה, מה שהוביל מיד לשיאי תחלואה ולתמותה רבה
ב-1 בנובמבר יצאה ישראל לבחור בפעם החמישית בתוך קצת יותר משלוש שנים וחצי – מתוך תקווה שהפעם יביאו הבחירות לידי הקמת ממשלה יציבה שתסיים את המשבר הפוליטי בישראל. בשתי מערכות הבחירות שקדמו לזו שנערכה ב-2022 אומנם קמה ממשלה, אך שתיהן לא החזיקו מעמד. למרות החשש כי ריבוי מערכות הבחירות יגרום לבוחרים לחוש אדישות ולהישאר בבית, עמד שיעור המצביעים על 71.3% מבעלי זכות הבחירה, נתון דומה מאוד לזה של בחירות 2020. עם סיום ספירת הקולות התברר שבפעם הראשונה לאחר ארבע מערכות הושגה הכרעה ברורה: גוש הימין מוביל ולו 64 מנדטים. יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, קיבל את המנדט להרכבת הממשלה ובכך נסללה דרכו בחזרה לראשות הממשלה
בסוף שנת 2022 כבר ברור שהריבית שינתה את פני ההיי-טק: בעידן הריבית הנמוכה משקיעים לוו כסף בזול והשקיעו אותו בחברות בלי לחשוב פעמיים, בשל היעדר אלטרנטיבות. חברות רבות התבססו על ההשקעות הגדולות שהצליחו להשיג, והוציאו כסף בניסיון לצמוח, מבלי לראות הכנסות. העלאות הריבית והתייקרות ההלוואות מיתנו את המשקיעים ועצרו את הזרמת הכסף לשווקים. חברות שהשווי שלהן נופח החלו להיחשף, גיוסי עובדים נעצרו וחברות ענק הודיעו על פיטורים נרחבים. בהחלט יכול להיות שעדיין מדובר רק בתיקון, אבל גם תיקון חזק מדי עלול להוביל את הכלכלה העולמית למיתון
לעומת המשבר בהייטק, שעוד ניתן לכנות התייעלות, בקריפטו מדובר פשוט בקריסה. בנובמבר 2021 הגיע שווי הביטקוין ל-64 אלף דולר, כעת הוא מגרד את ה-17 אלף דולר מלמטה, ולא נראה שהמגמה צפויה להתהפך. בנובמבר קרסה בורסת הקריפטו השנייה בגודלה בעולם, כשמשקיעים שנבהלו מירידות הערך ניסו למשוך את כספם וגילו שהוא כבר לא קיים. המחסור ברגולציה בתחום המטבעות הדיגיטליים חשף המוני משקיעים להונאות ולהפסדי עתק. שווי השוק של מטבעות הקריפטו מחק לפי ההערכות לא פחות מ-2 טריליון דולר בשנת 2022, ומה שנראה בעבר כעתידני ומבטיח נדמה כעת כבור ללא תחתית
מונדיאל קטאר 2022 ייזכר לנצח בזכות הזכייה של ליאו מסי ונבחרת ארגנטינה בגביע העולם, אך לאירוע הזה קדמו שלל הפתעות וסנסציות. זה התחיל עם נבחרות גרמניה, בלגיה ואורוגוואי שלא העפילו כלל משלב הבתים, ונמשך עם ספרד, שהודחה בשמינית הגמר, ובפורטוגל ושחקנה כריסטיאנו רונאלדו – אולי במונדיאל האחרון שלו – שנפרדה כבר ברבע הגמר. שתי האחרונות נוצחו בידי הסינדרלה המדהימה בתולדות המשחקים – מרוקו, הנבחרת הערבית והאפריקנית הראשונה שמגיעה לחצי הגמר.
אבל למרות ההפתעות בדרך, גביע העולם נגמר בצורה הכי צפויה – בניצחון של ארגנטינה. ליאו מסי, הכוכב של ארגנטינה, שהודיע ערב הטורניר כי זה הגביע העולמי האחרון שלו, אומנם התחיל את הטורניר בהפסד מפתיע לערב הסעודית, אך המשיך עד לזכייה בגביע – כשהוא מספק באופן אישי טורניר שיא. הוא הפך לראשון בהיסטוריה שכובש בכל שלבי ההכרעה וב-18 בדצמבר הניף סוף-סוף את התואר היחיד שהיה חסר בארון שלו – וכנראה החשוב מכולם. זה היה סיום מרגש לטורניר מדהים. קטאר השכיחה את הטענות נגד הבחירה בה כמארחת והצליחה לגרום לכל העולם לחשוב שאולי זה טוב מונדיאל בחורף. ניפגש בארה"ב, מקסיקו וקנדה 2026
אחרי שבועות ארוכים של משא ומתן ומחלוקות, בשבוע האחרון של השנה הושבעה הממשלה החדשה – ממשלתו השישית של בנימין נתניהו. מעבר לריבים הפוליטיים הפנימיים, ממשלת הימין תצטרך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים. קרבות התקציבים למשרדים השונים ילוו את תחילת כהונת הממשלה, ושר האוצר החדש בצלאל סמוטריץ' כבר מנסה לקדם תקציב דו-שנתי. לאחר הביקורת הרבה שמתחו על עליית המחירים בתקופת בנט ולפיד, השרים החדשים יצטרכו לקיים במהרה את שלל ההבטחות שנכללו בהסכמים הקואליציוניים – ולהצליח לממן אותן. המפתח לממשלה יציבה אחרי 5 מערכות בחירות רצופות הוא היכולת לנווט את כלכלת ישראל בתוך הגלים, הטלטלות והדרישות
אחרי שנה של עליות מחירים, יש הסכמה שהאינפלציה בארץ תעלה מעט בתחילת השנה – בין השאר בעקבות העליות הצפויות בתעריפי החשמל והמים – אך תרד בהמשך ותחזור עד סוף השנה לתחום היעד. זה אומר שאיננו צפויים לראות שוב את גלי ההתייקרויות שהכו בנו בשנה החולפת. לצערנו, אחת הסיבות העיקריות להאטת האינפלציה צפויה להיות האטה כלכלית ניכרת, ואפילו מיתון.
אם בשנת 2022 העולם חשש מעליות הריבית, בשנת 2023 הוא יצטרך להתרגל למציאות החדשה, שבה הריבית פשוט גבוהה. הבנקים המרכזיים לא מתכוונים להוריד את הריבית בקרוב, וודאי שלא להחזיר אותה לרמה אפסית. הריבית תמשיך להאט את הפעילות במשק, רמות הצמיחה יירדו ובחלק מהמדינות נראה גם תקופות ארוכות של התכווצות בתוצר, ולא צמיחה שלו.
חברות ההיי-טק, שעדיין חיות על המימון שהשיגו בתקופת הריבית הנמוכה, יצטרכו בשנה הקרובה להתמודד עם העובדה שהכסף נגמר, והמשמעות יכולה להיות פיטורים גדולים אף יותר מאלה שראינו השנה. הסיכוי ששוקי המניות יחזרו בשנה הבאה לרמות של סוף 2021 קלוש, ובהחלט יכול להיות שנראה ירידות נוספות כשהמשקיעים יפנימו שהריבית אינה חוזרת לרדת.
איפה צפויות לנו בשורות חיוביות? דווקא בשוק הדיור: אחרי שנת שיא במחירים, רבים צופים שב-2023 נראה סוף-סוף ירידה. הריבית האטה את השוק, ומי שחיכה השנה למכור יצטרך להתפשר ב-2023 על מחירים נמוכים יותר. מדינת ישראל תיכנס לשנה חדשה עם ממשלה חדשה. המדיניות שהממשלה הזו תקדם תשפיע על הכיס של כולנו, ויהיה לה תפקיד חשוב בהכרעה אם מדינת ישראל תצלח את המשבר הכלכלי או דווקא תשקע לתוכו
