מתחילת עונת הגשמים ירדו בישראל 23,000 מ"מ גשם, 67% מהכמות השנתית הממוצעת.
כ-30% מהכמות הזו ירדה ב-10 ימים בלבד: בין ה-28 בינואר ועד ל-7 בפברואר (סיום סופת "ברברה")
החורף מתקצר
חוקרים ישראלים בדקו את המדע מאחורי מה שכולנו מרגישים - האם החורף הישראלי באמת השתנה בשנים האחרונות?
"רצינו להבין האם שינויי האקלים משפיעים כבר עכשיו על העונה הקרה או שאלו רק תרחישים עתידיים" אומרת פרופ' אפרת שפר. "מבחינת טמפרטורות - מחקרים רבים הראו מגמת התחממות מובהקת. אבל מה קורה לגשם?"
פרופ' שפר, ביחד עם עמיתיה, ד"ר רון דרורי, ד"ר ברוך זיו, פרופ' הדס סערוני והגברת עדי אטקין, בדקו את כמויות הגשם שירדו בישראל ב-35 השנים האחרונות.
החורף מתקצר
חוקרים ישראלים בדקו את המדע מאחורי מה שכולנו מרגישים -
האם החורף הישראלי באמת השתנה בשנים האחרונות?
החוקרים מצאו ירידה קלה בכמות הגשמים בכל האזורים בתקופת הסתיו (צבעים אדומים-כתומים), עלייה בחודשי החורף (גוונים של כחול) ובאביב שוב מגמרת ירידה.
כלומר, אם בעבר התפזרה עונת הגשמים על-פני 4-6 חודשים, בשנים האחרונות - התכווצה לשלושה חודשים בלבד.
איך זה משפיע עלינו?
כמות הגשם שיורדת בכל פעם עוצמתית יותר, לעיתים בצורה שלא מותאמת לתשתיות מה שמעלה את הסיכוי להצפות מסוכנות ומשפיע דרמטית על החקלאות והצמחייה הטבעית
איך זה משפיע עלינו?
כמות הגשם שיורדת בכל פעם עוצמתית יותר, לעיתים בצורה שלא מותאמת לתשתיות מה שמעלה את הסיכוי להצפות מסוכנות ומשפיע דרמטית על החקלאות והצמחייה הטבעית
סיכוי גבוה להצפות
חורף קצר הוא מסימני ההתחממות הגלובאלית. כשהאוויר מתחמם הוא מכיל יותר אדי מים ואנרגיה גבוהה יותר. לכן, כשחם יותר, הגשמים נעשים עוצמיתיים יותר. המומחים מכנים אותם "גשמי זעף".
"מערכות הביוב והניקוז בערים בישראל ערוכות כיום לגשמים שיורדים בקצב של 20–25 מ"מ בשעה. ההתחממות מביאה לידי עלייה בכמות הממוצעת של משקעים לשעה", מסביר ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים מאוניברסיטת תל אביב.
המודל שפיתח מראה שעד לשנת 2050, הגשמים בישראל צפויים לרדת בקצב ממוצע של 33 מ"מ לשעה – עלייה של 47% מהמצב כיום. "במצב שבו כמות המשקעים היורדת גבוהה ממה שיכולות התשתיות לקלוט, עשויות להיווצר הצפות מסוכנות".
בכדי למנוע הצפות מסוכנות מנסים כיום בעולם להגדיל את כמות השטחים הסופגים - למשל, לדאוג ליותר שטחים ירוקים בתוך הערים ואפילו לייצר מדרכות "סופגות" שיאפשרו למים לחלחל לאדמה.
צילום: 123RF
פגיעה בחקלאות
גשמי זעף והתמשכות הקיץ מביאים עימם שתי בעיות משמעותיות לחקלאות. "הבעיה הראשית היא ההשפעה על הקרקע", מסביר פרופ' רוני וולך מהפקולטה לחקלאות. "חלק מהגשם שיורד חודר לקרקע עצמה וחלקו זורם על פניה, נגר עילי במינוח המקצועי. בהתחלה הקרקע מצליחה לספוג את המים אך כשהיא ספוגה כולה – המים מתחילים לסחוף את הקרקע עצמה וזאת בעיה".
פרופ' וולך מסביר כי בשכבה העליונה של הקרקע מצויים כל המרכיבים הטובים שלה, היא פורייה מאוד: "תוך כמה שנים הקרקע מאבדת את הפוריות שלה וזה נזק גדול מאוד.
בארץ רוב השטחים מושקים בטפטפות וגם הדשנים מגיעים משם. החלק העליון של הקרקע מלא בדשן, והוא זה שזורם עם המים. חלק מהחומרים שמוזרמים טובים לגידולים עצמם אבל מזהמים מקומות אחרים. זה מה שמביא לתפוקה דלה של יבול".
באין גשם - שוב משקים את גידולי העמק; צילום: גיא קולר, רשות ניקוז ונחלים כינרת
אפקט נוסף של גשמי הזעף על החקלאות מצוי בפגיעה בעלים ובפירות עצמם. "כשיש גשמים חזקים", אומר פרופ' וולך. "הם קורעים את העלים ופוגעים בפירות.
אי אפשר לשווק אותם ואז חלק גדול מהם פשוט נזרק". בשנים האחרונות החקלאים ערים יותר לבעיה של גשמי זעף ולכן את הגידולים שעלולים להיפגע העבירו לחממות או שרוולים שמגינים עליהם מפני הגשמים החזקים.
ומה לגבי הכנרת?
ומה לגבי הכנרת?
האם מפלס הכנרת עדיין חשוב לנו גם היום?
בשנת 2017, ברשות המים הגיעו למסקנה ברורה - חייבים להציל את הכנרת, שכבר שנים היתה במגמת התייבשות. אז, נולדה התוכנית שיצאה לדרך בימים האחרונים: העברת מים דרך המוביל הארצי ממתקני התפלה, אל הימה. הפעם ב"אחד ביום" אנחנו עם ד"ר עמיר גבעתי, גיורא שחם ומנחם הורוביץ - על התוכנית שתשים סוף לדרמה סביב מפלס הכנרת, ושלמעשה מבשרת את מותו של המושג שבמשך עשרות שנים הפחיד את הישראלים - הקו השחור.
